שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל א׳ סימן ס״ט (ו׳)

ובזה יש לפרש ג"כ פלוגתת הרמב"ם והראב"ד בערב אם שייך אסמכתא המבואר בסי' קל"א סי"ב ע"ש ובזה י"ל גם בדיני שומרין דל"ש בהו אסמכתא דהא הוא אדעתא דהכי נתן להם לשמור הן אמת דבכל שומרין בלא"ה לא שייך אסמכתא דאדעתא דהכי נשתעבדו וכמ"ש התוס' בכתובות דף ג' דירדה תורה לסוף דעת השומרין דכל אחד רוצה להשתעבד ש"ח כיון שהוא בחנם לא נתחייב רק בפשיעה וש"ש בגניבה ואבידה ושואל דכל הנאה שלו רצה להתחייב בכל וא"כ ל"ש אסמכתא. אברא דאכתי צ"ב בהא דמבואר בטור חו"מ סי' ש"ו דטבח שנוטל הכרכשתות מן הכשרות וניבל הבהמה דהוה ש"ש דאם לא נתנבלה הי' נוטל הכרכשתא הו"ל ש"ש והא במה דלא נטל שכר רק שאם היתה כשרה הי' נוטל שכר א"כ ל"ש לומר דרצה להתחייב בכך שהוא חשב שיהי' כשרה ויקח הכרכשתא וא"כ בעת שלא לקח הוה אסמכתא ולא נעשה שומר שכר כלל דהוה אסמכתא וצ"ל כמ"ש דהא תלוי בדעת שניהם שזה שנותן לו בהמה לשחוט נתן לו אדעתא שישחוט בהכשר ויקח הכרכשתא וא"כ כשהי' עושה כפי הדין הו"ל ש"ש וא"כ אף עכשיו שקרה לו פשיעה ומכשול שנתנבלה ל"ש לומר דאדעתא דהכי לא נעשה ש"ש דהא יש דעת חברו דלא רצה ליתן לו רק על דעת שיהיה ש"ש ויקח הכרכשתא וז"ב: