והנה מה שהקשה על הכ"מ מהא דכתבו התוס' ריש מרובה הנ"ל דגניבה בקרקע היכא שייכא וכתבו דמיירי במשיג גבול הרי דאף במקצת שייך טט"ג דוקא כשנשבע הנה באמת אינו מוכרח דל"מ לשיטת הר"א מגרמייזא בשטמ"ק שם דמשיג גבול לא משכחת לה רק בגנב עצמו ולא בטט"ג א"כ אין מקום לקושיתו אלא אף למ"ש תלמודי הר"פ שם דמשכחת שטען שאחרים השיגו גבול והשיג הגבול הוא בעצמו עכ"פ יש לומר דמיירי דהשיג הגבול כלו וז"פ ובאמת דברי הר"א מגרמייזא אינו מובן דהרי קושית התוס' דל"ש בקרקעות טט"ג א"כ מהאי קרא דממעט טט"ג דמגנב עצמו אין מקום לקושיתם וכ"כ בשטמ"ק דמהאי קרא דאיירי בטט"ג מקשה וא"כ ע"כ דגם בזה שייך טט"ג אף בקרקע וצ"ע:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל א׳ סימן ס״ח (ח׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.