שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל א׳ סימן ס״ד (ז׳)

ומדי דברי זכור אזכור מה דק"ל בהא דאמרו בב"ב דף פ"ו כור בשלשים אני מוכר לך דיכול לחזור בו עד סאה אחרונה ולשיטת רבינו בפ"ד ממכירה ה"ז הוא משום דהי' בכליו של מוכר ותיפוק לי' דל"ק מטעם דלשיטת רבינו דבר שא"ק א"י להקנות וה"ה למכור ועפי"א ממכירה ובטור סי' רל"ב וא"כ כל שלא נודע כמה יש בזה אולי חסר או יותר הו"ל דבר שא"ק ולא גמר להקנות ואף דיש לדחות כיון דהזכיר לשון כור בשלשים הו"ל דבר הקצוב אמנם לפמ"ש המלמ"ל פי"א בשם הג"ת לחלק דהיכא דגם הלוקח שנתן דמים לא ידע כמה יהי' וקנה אף שיהי' פחות מהדמים שנתן אף המוכר גמר ומקנה א"כ ה"ה כאן כיון דיוכל להיות פחות או יותר גמרו שניהם לקנות ולהקנות ובזה מיושב דאם הי' בכליו של לוקח לא הי' יכול לחזור אבל אם אינו בכליו דאז הלוקח לא קנה ושוב הו"ל לגבי המוכר דבר שא"ק ובזה יש לישב הרבה קושיות הלח"מ אבל הדבר צ"ע ולא ברור אם זה הוה דבר שאינו קצוב שוב מצאתי במחנה אפרים הלכות קנין חצר סי' יו"ד שהביא ראיה מהך דאגבהינהו בסיסני דקנה כסברת הרמ"ה דנתינת רשות לא מהני ולפמ"ש א"ש ודבריו קצת סותרין למ"ש בהלכות ריבית סי' למ"ד דבאתרא דמסלקי ל"ש קנין כלל שהרי יכול לסלקו גם בגוף דבריו שפלפל בהלכות קנין חצר הנ"ל עיין בית שמואל סי' קל"ט ס"ק י"ג לענין כליו של לוקח בכליו של מוכר בקרקע הלוקח אי קנה ויש לדמות קצת לזה וצ"ע. ודרך אגב אומר במ"ש ה"ה פ"א מזכייה גבי פירס מצודה בשדה חברו שזה שפרס מצודה בשדה חברו שלא ברשות לא תקנו חכמים שיהי' בהם גזל מפני דרכי שלום ותדע לך שהרי אמרו דבמצודה שיש להם תוך הלוקח משם הוא גזלן ואי ברשות חברו לא קנה וק"ו מכליו של לוקח ברשות מוכר שאף שיש דעת אחרת מקנה לא קנה מכ"ש בזה אלא ודאי בפורס שלא ברשות אף שיש למצודה תוך קנה בעל הקרקע ותמה הלח"מ דכי היכא דקי"ל כלי' של לוקח ברשות מוכר לא קנה לוקח ה"נ כלי' של מוכר ברשות לוקח לא קנה וא"כ כשם דלמד ה"ה ק"ו שלא קנה בעל המצודה כמו כן יש ללמוד ק"ו שלא יקנה בעל השדה כיון שכלי' של זה ע"ש וראיתי בקצה"ח סי' ע"ר שכתב דכלי' לא מקרי אלא היכא שיש לו רשות להניח שם כלי' וכאן דפרס מצודה שלא ברשות לא מקרי כליו הפסק ולכאורה יפה טען וראיתי בנתיבות המשפט שתמה עליו דמשמע בב"מ דף ק"ב דאף במקום שאין לו רשות להניח שם כלי' מ"מ קונה לו כלי' ע"ש כי אינו לפני כעת וכפי הנראה כיון להך שאמרו שם גבי קולט מן האויר ומדבק כלי בשולי פרה או דמפסק כלי והרי אינו מקומו אבל באמת אין ראיה דאפשר דקאי על השוכר שמדביק כלי בשולי פרה או במפסק כלי וכמו שנראה בטוש"ע חו"מ סי' שי"ג דבכה"ג קנה השוכר והוא יש לו רשות להניח שם כלי' וע"ש סעיף ג' ובסמ"ע ס"ק וא"ו ומה שנראה לפע"ד בכוונת ה"ה הוא דהנה מ"ש ה"ה כיון דפירס מצודה שלא ברשות לא קנה מפני דרכי שלום נראה ראיה ברורה ממ"ש הר"ן לענין פעוטות דאם מכרו בנכסים מועטים דלא מועיל דכיון דאינו רק מתקנת חכמים כל שעשו איסור לא תקנו רבנן ע"ש בסי' מ"ו וכן קי"ל בסי' מ"ו וכן קי"ל בסי' רל"ה בחו"מ וא"כ ה"ה בזה דכל שלא הוה גזל רק מפני דרכי שלום א"כ במקום שעשה איסור לא תקנו אמנם נראה דזה דוקא בעל המצודה שאין לו מקום לזכות בו רק באיסור דמהיכן מגיע לו מצודה שיפרוש בשדה חברו ולכך לא קנה אבל זה ששדה יש לו אף אם לא פרס זה כלי' הוו ברשותו ויכול לפרוס מצודתו אין כלי' של חברו שהכניס שלא ברשות מפסיקות דבמקום איסור לא תקנו רבנן שיקנה לו כלי' וכמ"ש וכעין זה חלק המלמ"ל פ"ט מזכיה הלכה יו"ד בדברת הר"ן אלו ע"ש ודו"ק: