ובזה אני אומר דבר נחמד בהא דנחלקו התנא דמתניתין עם תנא דברייתא בכתובות נ"ט אם בהיא שפסקה מעות אם יכולה לומר כסבורה אני שאבא נותן עלי דבאיזה סברא נחלקו ולפמ"ש י"ל דהרי התוס' שם כתבו דלכך תשב עד שתלבין משום דל"ש דר"ג שם משום דלא עמדו וקדשו מיד או דמיירי בנשואין שניים ע"ש ולפ"ז י"ל דבזה נחלקו דבאמת צ"ב ניהו דל"ש דר"ג משום חיבת חיתון מ"מ שייך שכר פעולה ולכך דעת תנא דמתניתין דכל שפסקה על עצמה מצי תבע לה בדינא משום דנתחייבה מכח שכר פעולה והתנא דברייתא ס"ל כיון דיכולה לומר כסבורה אני שאבא נותן א"כ אמת שנתחייבה אבל כסבורה שאביה יתן בעדה והוה כעין אסמכתא ובזה י"ל הא דאמרו שם בר"א בגדולה אבל בקטנה כופין היינו דכיון דשם מיירי באופן דל"ש דר"ג רק משום שכר פעולה א"כ פשיטא דזה דוקא בגדולה אבל בקטנה כופין ליתן גט דהיא אינה מחויבת בשכר פעולה כמבואר בחו"מ סי' צ"ו דבדבר דל"מ הנאה לידי' דהקטן אינו חייב ומכ"ש בשכר פעולה וא"כ כופין שיתן גט דהיא א"מ בשכר פעולה:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל א׳ סימן ס׳ (י״ד)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.