שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל א׳ סימן ס׳ (י״ב)

והנה בהא דאמרו בכתובות ק"ב בשטרי פסיקתא וכר"ג וכו' כמה אתה נותן לבתך כו' עמדו וקדשו קנו הן הדברים הנקנים באמירה והקשו הב"מ והישוע"י לדו"ז זלה"ה בסי' נ"א דלמה אצטריך לדר"ג ת"ל דהו"ל שכר פעולה דא"צ קנין כמבואר בחו"מ סי' שט"ו ס"ד ע"ש שהאריכו ולפע"ד נראה דלק"מ דמה ענין זה לשכר פעולה דשם מי שמשך החפץ והמעשה ליתא בחזרה ע"מ שיעשה כך וכך חייב בשביל שכר פעולה אבל כאן המה קדשו הזוג זה לזה ואביהם חייבו עצמם בשביל זה ה"א דיכולים לחזור ולזה אצטריך דר"ג דמחמת חיבת חיתון גמרו והקנו זה לזה ויש להמתיק הדבר דהנה בהא דאמרו מתנה ש"ח להיות כשואל ופריך בב"מ דף צ"ד במאי בדברים ותמה הרשב"א והובא בשטמ"ק שם דמה קושיא הא שכירות א"צ קנין וכל שהבטיח בדיבור בעלמא נקנה וכתב הרשב"א דל"מ שכירות שיתחייב כל אחד כשנהנה מזה איזה דבר אבל ש"ח באמת יקשה למה יתחייב והא לא נהנה וע"כ משום דזה נשען על שמירתו והוה קרוב למזיק ולכך כל שמתחייב כשואל פשיטא דצריך קנין ע"ש והארכתי בזה בכמה מקומות ולפ"ז כיון דכאן לא מטי הנאה לידי הפוסקים כדאמרו לקמן דאלת"ה אבי הבן מה הנאה מטי לידי' וא"כ למה יתחייב בשכר פעולה כל דלא מטי הנאה לידי' ורק משום דר"ג דמשום חיבת חיתון גמר והקנה: