והנה האחרונים הקשו בהא דאמרו בב"ב דף ס"ג בן לוי שמכר שדה לישראל ע"מ שהמעשר שלו המעשר שלו ופריך הש"ס והא אין אדם מקנה דבר שלבל"ע ומאי קושיא דנוקי דלא התנה בתנאי כפול וא"כ התנאי בטל והמעשה קיים והוא מחויב לקיים מדין שכירות ובשכירות מועיל אף בדשלב"ל והנראה בזה דהנה הרא"ש הרגיש שם דהיאך מועיל תנאי ע"מ שהמעשר שלי והא הוה חלף תנאו ולא חלף עבודתו והיאך יצא בזה ידי נתינת מעשר ע"ש שכתב דע"כ בתורת שויה הוה אף לפי הס"ד אך באמת י"ל דלק"מ דאדרבא כיון שהוא חלף תנאו הוה מתנה עמש"ב דהתורה צותה חלף עבודתו ולא חלף תנאו והרי אף לסייע בבית הגרנות אסור וא"כ התנאי בטל והמעשה קיים ושוב מותר לתת לו המעשר דאינו חלף מתנתו אך עדיין קשה דהיאך קאמר דהמעשר שלו ומשמע דצריך לתת לו והא כל דצריך לתת לו שוב היה חלף תנאו ולא חלף עבודתו ולכאורה י"ל כיון דלהס"ד שם דהוה דבר שלבל"ע א"כ לא הוה מתנה עמש"ב דאינו עוקר בודאי דמי יימר טובא איכא ולא קא עקר בודאי ועיין כו"פ סי' ס"א בסופו שכתב ג"כ סברא זו וא"כ שוב לא הוה מתנה עמש"ב ולפ"ז י"ל דזהו קושית הש"ס דא"כ אמאי צריך ליתן הא אין אדם מקנה דבר שלב"ל ואם כן ממנ"פ אם נימא דמתורת שכירות חייב לתת שוב אינו חלף תנאו ואם נימא דלא הוה ודאי קעקר דהוה דבר שלב"ל שוב אמאי מחוייב לתת וא"ל דעכ"פ לא עקר בודאי דמ"ל דלא יהי' מעשר דז"א דשוב ל"ש לחייבו משום שכירות דא"כ ממנ"פ או שנתכוין לעקור מ"ש בתורה דאל"כ ל"ש משום שכירות כל דאפשר להתבטל המעשה ועדן לא נגמר הפעולה ודו"ק:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל א׳ סימן ס׳ (י׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.