שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל א׳ סימן נ״ט (ט׳)

והנה לעיל כתבתי מהא דאמרו בב"ב דף ע"ו שטר בספינה למה לי מטלטלי נינהו משמע דא"צ אבל עכ"פ מועיל שטר זה כתבתי זה רבות בשנים ובשנתרי"ג י"א תמוז הגיעני שטה מקובצת בב"ב ראיתי שכתב בשם הר"ן דתרתי קשיא לי' למה לי' ומה מהני ליה דאי לעיכוב קני' מטלטלי נינהו וכל שזה תפוס במטלטלי א"צ ראי' דתפיסתו מוכחת עלה ועוד שטר למטלטלי לא מהני ולא מידי ולא תקנו בשטרא דאין שטר אלא דבר שיכול לסיימו בשטר כגון קרקע וא"נ עבדים שהם נכרים בעצמם ויכול אדם לסיימן ולהפריד' מתוך השטר מקרקע אחרת או מעבד אחר אבל המטלטלין אינם מסויימים שיכול לסיימן בשטר ובחזקה ושאין להם אחריות אינם נקנים אלא במשיכה ועוד הוסיפו בטעמו של דבר לפי שחכמים לא למדו הקני' אלא מן הכתוב ולא מצינו שטר אלא בקרקע דכתיב וכתוב בספר וחתום אבל במטלטלי מצינו אגב כדכתיב ויתן להם אביהם מתנות עם ערים בצורות עכ"ל ובזה יש לישב קושית המח"א שהבאתי הלא מראש מבכורות וגם זה דוקא בישראל לא מצינו קנין שטר במטלטלי אבל בעכו"ם ל"ש זאת ומהראוי שיקנה אף בשטר ודו"ק. והנה בשנת כת"ר עש"ק לך למדתי עם תלמודי נ"י ב"ב פ' הספינה ובדף ע"ו ובתוס' ד"ה ספינה האריכו בשיטת רשב"ם ור"ת דלרשב"ם משיכה עדיפא ולר"ת מסירה עדיפא והתוס' הקשו לפיר"ת הרבה קושיות ולפע"ד נראה דגם לר"ת משיכה עדיפא ממסירה אך ר"ת קאי במסירה מיד ליד ובפניו זה עדיף ממשיכה ובאמת לפע"ד בזה יתישב כל הקושיות דהנה ספינה קשה למסור מיד ליד שאינו בע"ח שתתנועע וא"כ בספינה הוה מסירה סתם ובזה משיכה עדיפא ואזלא בזה כל הסוגיא שם כהוגן ובקידושין לענין בהמה גסה בב"ח שיכולה להתנועע ולמסור כלה מיד ליד בזה מסירה עדיפא ושפיר פריך על רב ולא נשאר רק הקושיא דגם משיכה תנן ברכוב ומנהיג אך לפע"ד ע"כ לא עדיף מסירה ממשיכה רק משיכה סתם שמושך שלא בפניו ואינה נמסר מיד ליד אבל ברכוב ומנהיג שרכוב ומנהיג שניהם ביחד עושים פעולת מסירה ופעולת משיכה בכה"ג המשיכה עדיפא ממסירה דהרוכב מוסר למנהיג ודו"ק: