שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל א׳ סימן נ״ט (ח׳)

והנה לכאורה קשה הא דאמרי מילי במילי לא מקנין הא כבר נודע מ"ש הקדוש מרדוש לחלק בהא דמילי לא ממסר לשליח דאף דגבי גט קי"ל דיכול לעשות שליח אחר משום דגט מתגרשת בע"כ לא הו"ל מילי אבל בקידושין דיכולה לומר שאינה רוצית לא הוה רק מילי בעלמא ולפ"ז כאן דמקנה לו השטר ע"י שכותב לו קני לך הוא וכל שעבודי' שוב לא מקרי מילי דהא אין בידו לחזור כל שנתן לו השטר וגם הכתיבה ואמאי מקרי מילי במילי אמנם נראה כיון דצריך שתהי' המסירה מקודם כמבואר סי' ס"ו ס"ד ועש"ך שם ס"ק י"ד דאף בב"א ל"מ וא"כ בשעה שמסר לו השטר אם יחזור בו ולא ירצה לכתוב לו קני לך הוא וכל שעבודו אותיות אין נקנית במסירה לבד א"כ הוה מילי ומילי במילי לא מקנין ומזה הוכיח ר"א כרבי דלא בעי כתיבה רק במסירה לבד קונה דאם נימא דבעי כתיבה בהדי מסירה א"כ כ"ז שכתב לבד או מסר לבד ל"מ וא"כ גם שניהם לא יצדקו דהו"ל מילי במילי וע"ז פריך מאם קדם מוכר וכתב השטר וכו' וע"ז משני דאגב שאני והיינו שם באמת הקרקע מושך גם המטלטלין אבל כאן ניהו דהמסירה יש בו שעבוד נכסים והו"ל נכסים שיש בו אחריות מ"מ אינם קרקע ממש רק שעבוד קרקעות וזה ל"מ להקנות השטר והו"ל מילי במילי אך לפע"ד נראה דבכה"ג שמסר לו הנייר ומה גם אם הי' משיכה והגבהה עמו בכה"ג צריך לכתוב לו קני לך איהו וכל שעבודיה ומטעם דבאמת גוף הנייר ודאי א"צ כתיבה דקנהו בהגבהה ומשיכה וא"כ ממילא לרבנן דס"ל דקנה לצור שוב ממילא לא יוכל לחזור גם מהשיעבוד כל דקנה גוף הנייר ועיין בס"ס ל"ט במה שנחלקו אם הלוה כתב שטר אם יכול לחזור בו המלוה ולפע"ד גם הרשב"א מודה בכאן דשם לא קנה הלוה שום דבר אבל כאן דקנה עכ"פ לגוף הנייר והשעבוד נגרר אחרי קניית הנייר לא יוכל לחזור בו ור"א לשטתו דלא ס"ל הסברא דלצור וא"כ שוב יוכל לחזור בו דלא קנה שום דבר אבל לדידן קני וז"ב ודו"ק: