ובזה מיושב היטב הא דאמר ר"א סברא הוא דאותיות מילי נינהו ומילי במילי לא מקנין וקשה הא מילי דמזבני בדינרי הוא וזה נקנה והרי ט"ה דהוה מילי פריך בב"ק דף פ"ט הא מילי דמזדבני בדינרי הוא מכ"ש כל שט"ח דבודאי עומד לפרעון דהוו מילי דמזדבני בדינרי ולפמ"ש א"ש כיון דר"א בא להוכיח כרבי דאותיות נקנות במסירה לבד וכבר פירשתי דאם נימא דבמסירה לבד ל"צ הגבהה כמ"ש הרמב"ן דלא שייך משיכה והגבהה דאין ראייתו נמשכת ומוגבה ולפ"ז שפיר פריך כיון דע"כ עיקר המסירה הוא על גוף הנייר דלכך ל"צ הגבהה ומשיכה והרי גוף הנייר אינו שוה כלום דלא ס"ל לצור א"כ שוב הוה מילי במילי ואף דמילי מזדבני בדנרי הוא היינו הראיה שבו אבל גוף הנייר לא הוה רק מילי בלבד ובזה נראה לפע"ד לדחות ראיית התוס' בב"ב דף ע"ו ד"ה אי דבאמת לדינא דבעי כתיבה ומסירה ודאי הדין עמהם דשוב שייך הגבהה דהא מקנה לו גם גוף הנייר אבל לרבי באמת דסגי במסירה בלי כתיבה והוא לא ס"ל לצור שוב סגי מסירה בלי הגבהה ומטעם דלא שייך משיכה והגבהה ולפ"ז י"ל דהרמב"ן לא פליג כלל לדינא רק על הפירוש שפירשו התוס' ברבי דהוא בעי ג"כ הגבהה וז"א אבל לדידן ודאי דבעי הגבהה עם המסירה ומה דצריך כתיבה לפי שעיקר הקנין הוא על הראייה וא"כ אינו מועיל בו לא המסירה ולא הגבהה ולכך צריך שיכתוב לו קני לך איהו וכל שעבודי' ונקנה גוף הנייר ע"י מסירה והגבהה דהיינו שהגבהה הוא על גוף הנייר והשעבוד שבו נקנה ע"י שמוסר לו גוף השטר שזה הוא שטר קנין וראיה וא"כ ע"י שכתב לו קני לך הוא וכל שעבודיה מועיל ודו"ק:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל א׳ סימן נ״ט (ז׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.