שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל א׳ סימן נ״ט (ו׳)

ובזה מיושב היטב קושית הבית מאיר סי' ק"ז במה דמבואר שם דעת הראב"ד דאם קנו מידו ל"ש אפטרופס דלמה לי' קנין לאפטרופס והקשה דא"כ מה מבעיא בבריא מהו ממנ"פ אי בקנין ודאי לא נתכוין לאפטרופס ובלא קנין במה קנה הא מטלטלין לאו בני שטרא נינהו ואי באגב מוכח דלמתנה וכן במשיכה מוכח דלמתנה לא לאפטרופסת ע"ש שהאריך והיא קושיא גדולה לפום רהיטא ולפמ"ש א"ש דכל הטעם דלא קני המטלטלין בשטרא משום הגזירה שמא יאמרו נשרפו חיטך בעלייה וא"כ במתנה דל"ש זאת ונקנה בכסף וכמ"ש התוס' בע"ז דף ע"ב דבמתנה דליכא כסף נקנה במשיכה ול"ש הגזירה א"כ כמו כן נקנה בשטרא וא"כ לק"מ די"ל דבשטר והנה בהא דאמר רב אשי טעמא דכתב ליה הכי הא לא כתב ליה הכי לא קנה וכי לצור עפ"י צלוחתו הוא צריך ופירש רשב"ם דר"א ס"ל כרבי דאותיות נקנית במסירה דאי כרבנן וע"כ דרצה לקנות גוף הנייר וכי לצור עפ"י צלוחתו הוא צריך והדבר תמוה כמ"ש המלמ"ל פ"ו ממכירה הי"א דמנ"ל לרשב"ם דר"א ס"ל כרבי ודלמא אף דס"ל כרבנן ק"ל דלמה לי' למכתב קני הוא וכל שעבודיה הא אף דלא כתב רק קני לך בלבד סגי דמסתמא עיקר הקנין הוא על השעבוד דכי לצור הוא צריך ועוד מה מוכיח דלא ס"ל כרבנן הא ניהו דעיקר הקנין על השעבוד שיש בו הוא מ"מ לא קנה במסירה לבד השעבוד ע"ש שהאריך ולפע"ד נראה דהנה בהך מסירה דבעי בשטר דעת התוס' דבעי מסירה עם הגבהה או משיכה וכ"כ בחו"מ סי' ס"ו ס"ט אבל הרמב"ן בחידושיו כתב דסגי במסירה לחוד משום דהמסירה שוה להגבהה או משיכה דהרי אין גופן מכור וראי' שבהן אינה נמשכת ומוגבהת א"כ גם מסירה לבד סגי דכל שמסר הדבר תקנו חכמים שיגבה בו דל"ש כאן משיכה והגבהה אברא דסברת הר"י מגא"ש נראה כיון דלגוף הנייר לצור שייך משיכה והגבהה דזה שייך שמגביה או משך גוף הנייר וא"כ גם השעבוד שבתוכו נקנה ע"י משיכתו והגבהתו לגוף הנייר וז"ב ועיין קצה"ח סי' ס"ו ס"ק ח' שכתב ג"כ כן ומעתה דברי הרשב"ם מבוארים דהנה ר"פ חידש דצריך שיכתוב לו קני לך הוא וכל שעבודא והיינו דהוא ס"ל כרבנן דבעי כתיבה ומסירה והמסירה יהי' עם הגבהה ואף דל"ש הגבהה שאין הראיה נמשכת כיון דמקנה לו גוף הנייר כמו שכותב לו קני לך הוא וכל שעבודו ממילא צריך המסירה שתהי' עם הגבהה אבל רבי דס"ל דאותיות נקנות במסירה היינו משום דס"ל דעיקר הקנין הוא על הראיה שבו ול"ש הגבהה ומשיכה א"כ נקנה במסירה לחוד כמ"ש הרמב"ן דלא שייך הגבהה וא"כ שוב אינו צריך שיכתוב קני לך הוא וכל שעבודו דעיקר הקנין הוא השעבוד ולא גוף הנייר וכל שמסרו סגי דהא לא אפשר בהגבהה ומעתה זה שמקשה ר"א וכי לצור עפ"י צלוחתו הוא צריך וא"כ עיקר הקנין שבו הוא הראיה וע"ז ל"ש הגבהה או משיכה וסגי במסירה לחוד וא"כ למה לי' לכתוב כלל וע"ז משני דאה"נ לצור ולצור וא"כ שוב המסירה צריך שתהי' עם הגבהה וא"כ שוב צריך שיכתוב קני לך הוא וכל שעבודי' דאל"כ נימא דלא רצה לקנות רק גוף הנייר לבד לא השעבוד שבו ודו"ק היטב: