והנה המהרש"א בקידושין דף כ"ו ע"ב ד"ה בהמה גסה הקשו לפיר"ת דא"כ גם בסמטא לא אתי שפיר דלמה לא אמר לימא אביי ורבא דאמרו כרבי והמהרש"א תמה דאדרבא לשיטת ר"ת א"ש ועיין בפ"י שתמה על המהרש"א ובמקנה מישב דברי המהרש"א ושמעתי שכן אמר הגאון בעל או"ת שכן כוונת המהרש"א ולכאורה הדברים נכונים אבל אחר העיון צדקו דברי הפ"י דהכי מקשה דזה ודאי דלהס"ד טרם שחדשו דנחלקו בקפידא ע"כ דס"ד דמשיכה דוקא ולא מסירה כמ"ש התוס' וא"כ באותו ס"ד שוב יש קושיא על ר"ת דבאמת למה בסימטא ניחא הא אתי דוקא כרבי דלרבנן ודאי משיכה עדיף אבל עכ"פ כל דמסירה ע"כ קונה בסימטא דלר"ת ע"כ דמסירה מועיל ג"כ בסמטא דזה ודאי דלא נחלקו מהיפוך אל היפוך דלהס"ד יהיה רק משיכה וסימטא לא יועיל כלל ולהמסקנא יהי' מסירה עדיף ממשיכה וע"כ דגם להס"ד מסירה נמי קונה וא"כ שפיר הקשו בתוס' דא"כ גם להס"ד בסימטא ג"כ יקשה זאת רק כרבי דבשלמא לפיר"י הוא יסבור דמסירה ל"ק כלל בסימטא דהא לשיטת הר"י משיכה עדיף וא"כ אביי ורבא אתיא כרבנן והמעיין בפ"י ימצא שביאר כן להדיא ועיין מהרש"א בב"ב בתוס' ד"ה במאי שהקשה ג"כ קושיא זו אבל בדרך קושיא קצת ואולי הרגיש בזה וכפי הנראה המהרש"א בקידושין לשיטתו דפירש כוונת התוס' דזה קושיא לר"ת להס"ד אבל באמת אין כוונת התוס' כן רק כמ"ש בכוונתם ועיין בתוס' ב"ב ד"ה ספינה במ"ש דלרבנן לא שייכא מסירה בספינה ולא נודע כוונתם ולפע"ד כוונו למ"ש דל"ש בספינה מיד ליד וכמ"ש לישב שיטת ר"ת ובזה נראה לפע"ד מה דאמרו בספינה מודינא לך כי פליגי באותיות והיינו דספינה ודאי דל"ש מסירה מיד ליד ובזה משיכה ודאי עדיפא אבל באותיות דשייך מסירה מיד ליד רק כיון דאין נמסר רק האותיות לבד ולא השעבוד שבו לכך צריך שטר ועיין רמב"ן הובא בש"ך חו"מ סי' ס"ו ס"ק כ"ב שביאר כן בהדיא דמש"ה מועיל מסירה ושוה להגבהה ולמשיכה ודו"ק היטב בכל מ"ש בזה כי לפע"ד הם קילורין לעינים:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל א׳ סימן נ״ט (י״א)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
