שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל א׳ סימן נ״ו (ו׳)

והנה ק"ל טובא בהא דאמרו בגיטין דף כ"ה דאי אתמר בהא בהא קאמר ר"י דאין ברירה משום דכתב לה לשמה אבל התם מכר הוא דאמר רחמנא דלהדר במקבל אבל ירושה ומתנה לא והי' תמוה בעיני מאד איך אפשר לומר כן הא במתנה איכא קרא דתשובו לרבות המתנה ואיך אפשר דר' יוחנן יאמר לשמעתי' כר"מ דלית הלכתא כוותי' ונשתוממתי מאד מדוע לא הרגישו בזה וראיתי בחידושי ריטב"א שהקשה דלמה הוצרך לומר אבל הכא במכר הוא דאמר רחמנא ולא די לו במה דאמר דדוקא בגט משום דכתיב לה לשמה אבל התם לא כדאמר בכמה מקומות וכתב משום דבסמוך איכא חד לישנא דאף ירושה ומתנה מחזירין ע"ש הוצרך לומר הכא להיפך וכוונתו במה דאמרו ואי אתמר בהך ה"א שדה משום דלחומרא והיינו דע"כ דגם בירושה ומתנה מחזירין אבל זה תמוה דבירושה ודאי ליכא למ"ד דחוזר וכדאמרו בבכורות שם ועכ"פ לא הרגיש בתימה הגדולה דאיך אפשר דשביק חכמים וס"ל כר"מ ויגעתי ומצאתי ביש"ש בב"ק בדינה ברירה והוא בדפוס פראג דף מ"ם שהקשה קושיא זו ושמחתי מאד אבל נדחק מאד בישובו ולפע"ד נראה דבאמת הש"ש הקשה בדף ס"ה דהיאך אמרו דמחזירין זה לזה ביובל הא אינו רק ספק והו"ל לומר המע"ה וכתב בג"פ סי' קצ"ב ס"ק ח' דכיון דבחזקת היתומים קיימא לא מקרי מוריש אחד מוחזק כנגד מוריש חברו כמ"ש הכנה"ג בסי' כ"ה בהגהת ב"י אות נ"ה וראיתי בשעה"מ שתמה בזה בפ"ג מגירושין דדוקא קודם שחלקו הרי הוא בחזקת כל היורשים אבל כל שחלקו והחזיק כל אחד בנכסים הרי הן שלו ע"ש ודבריו תמוהים דהא הא דמחזירין הוא דמספקינן אי הוברר הדבר שזה חלק המגיע לו מצד ירושתו או שלקח בעד חלק אחר וא"כ יפה כתב הג"פ של"ש חזקת יורש זה שכל הנכסים הי' בחזקת כל היורשים וז"ב אמנם אני תמה דאין מקום לדברי הג"פ דבאמת הש"ש יפה הקשה דמנ"ל לומר שזה אינו חלקו רק שלקחו מחיר חלקו דלמאי באמת זה חלקו מצד הירושה ול"ש לומר דמוקמינן בחזקת היורש האחר דאדרבא מתחלה הי' בחזקת כל היורשים וא"כ בכה"ג שלא הי' לזה יותר חזקה מלזה שפיר אזלינן בתר חזקה דהשתא ובודאי הוא שלו וחזקה דמעיקרא הי' ג"כ לזה וז"ב ופשוט והש"ש יפה הקשה: