שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל א׳ סימן נ״ה (ו׳)

והנה בדברי הטור שכתב דאם שנים העידו שמצאו שערה אחת מימין וכו' שמדברי הב"י שם כפי הנראה לא מצא מקורו וראיתי ברמב"ם פ"ד מעדות ששם ג"כ לא ידע מקורו והתעורר בזה הלח"מ שם יע"ש ונהניתי עכ"פ שם מפרש הכ"מ דהעדות של השערות הוא לענין ד"מ והמ"ב לא ראה דברי הכ"מ הנ"ל ודו"ק ועיין בש"ע אהע"ז סי' מ"ב ס"ב שכתב דאפילו קדשה בפני עד אחד זה שלא בפני זה אינה מקודשת ומשמע דס"ל דעדות מיוחדת ל"מ והרי הוא בעצמו בב"י סי' כ"ח בחו"מ מסיק דעדות מיוחדת כשר ולפמ"ש א"ש דכאן שהי' ענינים מחולפים אפשר דמודה הב"י דפסול ועיין במקנה בק"א שהאריך הרבה בדברי הש"ע לענין עדות מיוחדת ולפמ"ש יש לסתור ולבנות ואין הזמן מסכים לעיין בזה. עוד נ"ל לחלק בעדות מיוחדת דל"ד לד"מ דהנה כמו שבעדות ל"מ חצי דבר ומטעם דבעינן ענין שיהי' חלות לעדות בעת ראייתם העדות ולפ"ז בעדות מיוחדת בשלמא בממון עכ"פ הי' חלות לענין שבועה והו"ל כמ"ש הרי"ף בעדי חזקה דמועיל עכ"פ לאיזה דבר אבל בדבר ערוה שצריך שני עדים ע"כ לא הי' חלות לדבריו טרם שהי' עדות השני א"כ ל"ש להצטרף ויתכן יותר לפמ"ש התוס' ישנים דבעינן בעדים שיתכונו לשם עדות כמ"ש בכריתות י"ב ואף אם נימא דא"צ שיתכוין לשם עדות היינו במי שראוי להעיד בעצמותו אבל כל שראה יחידי ואינו נאמן בדבר ערוה פחות משנים א"כ לא נתכוין לשם עדות ולא הי' עליו שם עד כלל פשיטא דאין מצטרף אח"כ לעדות והוה כעין דאמרו בכתובות כ"ח ע"ב כיון דנכרי הוה לא קא דייק ורבנן לא נחלקו רק כל דדעתו לגיורי קא מידק דייק אבל כאן אטו ידע שיהי' אח"כ בעד שני עוד יחוד לשם קידושין וכדומה וא"כ לא דייק כלל ואין עליו שם עד ולכך פסול עדות מיוחדת ומעתה זה דוקא בעדות מיוחדת על זמנים מחולפים אבל כשזה ראה מחלון זה וזה מחלון זה כל שידעו זה מזה פשיטא דבאישות דדמי לד"מ שפיר מצטרפין דהרי הי' עליו חלות עדות ונתכונו לשם עדות וז"ב מאד ומעתה הש"ע בסי' מ"ב דפסק דעד אחד בקידושין לאו כלום הוא וא"כ אין עליו תורת עדות כלל שפיר פסק דלא מצטרף ושאני כל עדות מיוחד' באישות דנ"מ לאיזה דבר בעדותו ושפיר דייק והוה עליו שם עד ומצטרף עם אחר ולדידן דחיישינן לדעת הסמ"ג ממילא גם עדות מיוחדת מועיל בקידושין ודו"ק היטב כי הוא ענין נחמד: