והנה שאל אותי המופלג מהר"י שארשטיין נ"י בהא דבעי בשבועות ל"ז הזיד בשבועת הפקדון והתרו בו מאי והקשה המהרש"א דע"כ מיירי שאין כאן עדים אחרים דאל"כ הו"ל כפירת דברים וא"כ שוב קשה דאיך נוכל להתרות בו הא יודע שיש לו פקדון וכמ"ש רש"י לענין שבועת העדות וע"ז אמר דמשכחת לה שיש עדות מיוחדת דכשר בד"מ רק שהוא מכחיש העדים ומבואר בסי' למ"ד דבכה"ג אינם נאמנים העדים ע"ש בסעי' ז' ולפ"ז שוב הו"ל כפירת ממון דאין העדים נאמנים ומ"מ לגבי הלוה יש עדות כשר והשבתי דז"א דבכה"ג עדיין מקרי כפירת דברים בלבד דהא אם הי' לו אמתלא לחזור מהודאתו הי' העדים נאמנים וגם בלא"ה לענין מה שהעדים מעידים בשוה עד"מ שזה אומר מנה וזה אומר מאתים והבע"ד אומר רק מנה וכן להיפך א"כ עכ"פ לענין מנה לא נתחייב דמקרי כפירת דברים ועל השאר שוב אין העדים נאמנים והו"ל ה"ס וגם אם אחד מעיד שבאחד לחדש והשני מעיד בב' לחדש הלוהו זה אומר שלא הלוהו רק מנה אחת ובאופן דליכא למימר שטעו בעיבורא דירחא שוב אינם נאמנים העדים כלל ואף דיכול להיות אמת כדבריהם מ"מ עכ"פ כל שאלו הי' רוצה לחזור באמת לא הי' נאמן א"כ שוב מקרי כפירת דברים בעלמא כנלפע"ד:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל א׳ סימן נ״ה (י״ד)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.