שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל א׳ סימן נ״ה (י״א)

ובזה נראה לפע"ד מ"ש הב"י לדחות דברי הר"ן שכתב דלכך לא מצטרף עד בבקר ועד בערב שמעידין שנתיחדה עמו וכתב הר"ן דמשום דהוה כד"נ וע"ז כתב הב"י די"ל דשם משום דהמקדש לא נתכוין לשם קידושין ולפמ"ש א"ש דדא ודא אחת היא דאם היה איזה תועלת בקידושין דהיינו אם נימא דקידושין בע"א חוששין לקידושין שוב לא מקרי עדות מיוחדת דהועיל בעדותו וכמ"ש ומצאתי במהרי"ט חלק אהע"ז סי' ל"ח שכתב ג"כ להקשות כן על הר"ן כקושית הב"י ולא זכר דברי הב"י הנ"ל וכתב הוא דמשמע ליה להר"ן דמיירי שכל עד אומר שנתיחדה בפניו ובפני אחר וא"כ הי' מקום לצרף ורק דלשנינו אין כאן רק עדות מיוחדת ולפמ"ש י"ל כיון דבכה"ג שאין האחר מכחישו וזה אומר שקידש בפניו ובפני עוד אחר חוששין לקידושין ועיין שו"ת תה"ד סי' מ"ב ס"ב בהג"ה ובח"מ ובב"ש שם ועיין שו"ת אא"ז הח"ץ ז"ל סי' קל"ה וא"כ שוב הי' מצטרף עדותן ודו"ק ובזה יש לישב הרבה קושיות של הב"י והמהרי"ט שם ודו"ק היטב כי הוא ענין נפלא ת"ל ולפ"ז בקנס גם כן תלוי אם יכול להשביע במודה בקנס ע"פ ע"א שנחלקו בזה התוס' והרשב"א בב"ק מ"א הנ"ל ודו"ק היטב שוב מצאתי בשערי משפט סי' למ"ד שהביא בשם שו"ת זכרון יוסף חלק אהע"ז סי' ס"ג שכתב דהא דעדות מיוחדת מצטרף דוקא כל שלא נשבע נגד העד הא אם כבר נשבע ונפטר נגדו תו ל"ש להצטרף דכבר נסתלק והביא ראיה מהא דמבואר בחו"מ סי' ל"ד סכ"ז ובסמ"ע שם ס"ק ס"ו והשערי משפט השיג עליו ע"ש בס"ק ח' דהקשה דמ"ל לחדש כזאת ולפמ"ש י"ל דכיון דנסתלק מאתו שוב ל"ש לצרף דעדותו כבר נסתלק והוה כלא הי' כיון שהתורה האמינה לזה נגד ע"א כל שנשבע ומכ"ש בעידי כיעור דכל דהכחישו דהוה ע"א בהכחשה דלא כלום הוא שוב ל"ש צירוף וכמ"ש בטעם הדברים ודו"ק: