ובזה אמרתי לישב הא דהקשו בתוס' בפסחים שם דנימא כיון דגלי במיתה ביד"ש דקלב"מ אינו פוטר לרבי דס"ל דהזיד במעילה במיתה וא"כ ה"ה לענין כרת והקשו כלם דמנ"ל דגלי דלמא לא חייב מעילות וחומש רק בהגבהה דכבר נתחייב ולפמ"ש א"ש דממנ"פ בקדשי הגוף ל"ש כלל מדאגבהה ובקדשי בדק הבית שוב כשר יצא לחולין ולא נתחייב שוב אח"כ מעילה באכילה וז"ב ודו"ק:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל א׳ סימן נ״ד (ז׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.