שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל א׳ סימן נ״ג (ח׳)

ובזה הן נסתר מחמתו מה שרציתי לדמותו למ"ש הרשב"א והר"ן דבגט על תנאי וספק אם נתקיים התנאי דבקום ועשה על מי שעליו לעשות עליו להביא ראיה וכמבואר סי' קמ"ג וכן בסי' ל"ח לענין קידושין ולכאורה קשה הא כיון שהי' כאן חזקת אישות והספק על הגירושין אם הי' התנאי ונתקיים הגט א"כ כל שספק נוקי על חזקת אישות דמקודם וע"כ דכל שנתגרשה יצאתה מחזקתה הראשונה ואין לנו לדון רק אם נתקיים התנאי או לא ולפמ"ש אין ראיה משם דשם בעת הגירושין באמת נתגרשה ויצאתה מחזקת אישות והתנאי הוא מבחוץ נמצא שהגירושין הורעו כח חזקת אישות וכן להיפך בקידושין דהורע כח חזקת פנויה דלא גרע מזרק הקידושין ספק קרוב לה שכתבו התוס' בכתובות דף כ"ג דל"ש חזקת פנויה מכ"ש בזה משא"כ כאן דהספק על גוף הפרעון וז"ב אך לפמ"ש הי' נראה לכאורה דלענין חזקת יבם דאשה בחזקת היתר ליבם עומדת בזה י"ל דאם יש ספק בקיום התנאי אם נתקיים הגט הי' נראה לפע"ד דמ"מ קיימא בחזקת היתר ליבם ומטעם דבשלמא אם אנו דנין אם הגט קיים לענין הבעל בזה שפיר כל שנתגרשה אזל לה החזקת אישות דבעל והתנאי הוא מבחוץ אבל לענין חזקת היתר ליבם דכל שיחזירה אחר הגט עכ"פ תהי' בחזקת היתר ליבם א"כ כל שספק על קיום התנאי לא גרע מאלו הספק אם חזר והחזירה דבשלמא לגבי בעל אנו דנין על חזקת אישות הראשון ואזל לה אבל לענין חזקת היתר ליבם אין נ"מ אם יש לה חזקתה הראשונה או לא כל שלא נתגרשה מהראשון בחזקת היתר ליבם עומדת וכאן הספק אם הגט הוא גט כדינו או לא שפיר אף שהספק בקום ועשה מ"מ היא מותרת ליבם וז"ב לפע"ד. ואם חומה היא נבנה עליה טירת כסף בהא דפריך הש"ס בגיטין דף ע"ו ע"ב הר"ז גיטך אם לא באתי מכאן ועד יב"ח ומת בתוך יב"ח דהוה גט ופריך וניחוש שמא בא ומשני באומר נאמנת עלי וכו' והקשה הב"ש סי' קמ"ו ס"ק י"ד דהא בתנאי בקום ועשה עליו להביא ראיה שבא ועשה ולמה ניחוש שמא בא וכבר הארכתי בזה בחידושי ולפמ"ש א"ש דשם כיון דיש לה חזקת היתר ליבם אף בתנאי דקום ועשה חיישינן שמא בא דיש לה חזקת היתר ליבם וכמ"ש ובזה מיושב היטב מה שהקשה בקצה"ח סי' ע"א דמה מועיל מה שאמר נאמנת עלי שלא באתי ודלמא כי הימן לה לגבי דידי' ולא כשמת וכמ"ש הסמ"ע בסי' ע"א לענין נאמנות דמהימן דוקא לגבי דידיה שידע שלא יעיז נגדו בפניו ע"ש וה"ה בזה ולפמ"ש א"ש דכאן עיקר הנאמנות שלא באתי היא רק בשביל היבם דלגבי עצמו לא יהיה נאמן בקום ועשה א"כ עיקר הנאמנות אם נצטרך לדון על היבם ובכה"ג ודאי נאמן וכ"כ בא"מ בעצמו בסי' ל"ח בסופו לפי דרכו ע"ש ודו"ק: