שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל א׳ סימן נ״ג (ו׳)

ובזה נראה לפע"ד דבר נחמד במ"ש התוס' דבס"ס מוציאין ממון ותמה הפ"י שם דהא לא עדיף מרוב ואין הולכין בממון אחר הרוב ועיין בטור אבהע"ז סי' ס"ח וכבר הארכתי בזה בכמה מקומות ולפמ"ש א"ש דכיון דהו"ל ס"ס ספק שמא קודם נתארסה ומגיע לה מנה וספק שמא לאחר שנתארסה ובאונס וא"כ נסתחפה שדהו וא"כ עכ"פ לענין החיוב של הכתובה נתקיים התנאי ניהו דאין מוציאין ממון ע"י ס"ס אבל עכ"פ כל שנתקיים התנאי שוב הו"ל א"י אם פרעתיך כיון דעכ"פ הכתובה הוה בתקפה ולענין גוף החיוב שנתחייב שפיר מקרי ס"ס דל"ש לומר דאין הולכין בממון אחר הרוב והיינו משום חזקת ממון זה כשאנו דנין אם צריך לשלם או לא אבל אם אנו דנין אם השטר נתקיים פשיטא דכל שיש ס"ס נתקיים השטר דהשטר גופא לא מקרי מוציא וכעין מ"ש התוס' בחולין דף צ' גבי סימנים דהשטר לא מקרי מוציא וא"כ שפיר אמרינן ס"ס וממילא נתחייב בשביל דהו"ל א"י אם פרעתיך ודו"ק היטב ויש להאריך בזה ואכ"מ. ובפשיטות י"ל דלכך לא מקרי א"י אם פרעתיך בהך דכתובות פ"א משום דנכסי דאינש ערבין בי' וא"כ כיון שאינו רק מתורת ערב א"כ כיון שכ"ז שלא שתת' לא היה מחויב הבעל לתת לה כתובה א"כ הוה הספק אם נעשו כלל ערבים ושפיר אין ספק מוציא מידי ודאי ודו"ק. אחר זמן רב ראיתי בבית מאיר סי' קע"ח שעמד ג"כ בדבר זה דביורש מקרי א"י אם נתחייבתי ונהניתי שכוונתי לדעתו ועיין ב"ש סי' קט"ו. ובמ"ש למעלה יש לישב הא דאמרו בסנהדרין דף כ"ט ע"ב דהאי דהוו קרי לי' עכברא דשכיב על דינרי וכו' פרע פלגא וכו' כי אתו לקמי' דר"ח וכו' א"ל ניזל ונהדר א"ל כבר הורה זקן ומצאתי בבית מאיר סי' קע"ג בסופו שהקשה כיון דזה כבר תפס המחצה וטוען ברי שחייב לו אביו רק שהיורשים אינם יודעים א"כ מה בכך דאמרינן דאדם עשוי שלא להשביע עצמו אטו זה ברי הא אינו רק ספק ודלמא באמת הודה וחייב וא"כ הא מועיל תפיסה ולפמ"ש א"ש דע"כ מקרי תפיסה בטעות שהיורשים אלו ידעו דיש לומר דאדם עשוי שלא להשביע הי' נפטרים דהוה א"י אם נתחייבתי וא"כ הוה תפיסה בטעות ומה בכך דזה טוען ברי הא הם לא נתחייבו רק בשביל אביהם ואם אביהם הי' פטור מה יתפוס משלהם ול"מ תפיסה רק כשתופס נכסי אביו בודאי אבל כאן הא תפס משל היורשים ומה לו ולהם הא הם לא נתחייבו לו והו"ל א"י אם נתחייבתי דפטורין ובלא"ה מי הגיד לו שזה טוען ברי דלמא גם זה לא ידע רק ע"י הודאתו של זה אבל העיקר כמ"ש בראשונה ודו"ק ועיין קידושין דף ח' דינר של נחשת ה"ד אי דידע וכו' א"נ דאשתכח לי' ביני זוזי הרי דאינה מקודשת וגם בדינר רע אי נפיק ע"י הדחק היא מקודשת אלמא דחיוב גמור הוא ולא השלים התנאי ועיין באהע"ז סי' כ"ט: