שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל א׳ סימן נ״ג (ט״ו)

והנה אחד מהתלמודים שאל על גוף ספיקו של הט"ז דמ"ש מכל ספק בשחיטה דמוקמינן אחזקת איסור וה"ה ספק בפרעון והשבתי דל"ד דשם הספק דלמא לא שחט כלל וכאן אין ספק רק על מטבע אחת והשאר בודאי נפרע ולפ"ז ל"ק מהך דב"ב דף ל"ב דשם הספק על כל המטבעות שהי' שיפי וסומקי כל המטבעות ודו"ק. והנה אירע מעשה באחד שנתן להחלפן פאנד בריף אחד על סך אלף רייניש מ"ט להחליפו בקטנים ממנו דהיינו מאה מאה וכדומה ובפ"ב הנ"ל יש קאפנש ושם נרשם הנומר שיש להקפא"נש ואם אין הקאפנ"ש אין יכול להחליף הפ"ב והנה החלפן השיב לו הפ"ב הקטנים אח"כ נמצא שהקפנ"ש אינם מאותן הפ"ב והחלפן טוען שא"י אולי בביתו קרה זאת שנתחלפו ולכאורה רציתי לומר דהדבר תלוי במחלוקת הט"ז והמהרשד"ם הנ"ל אח"כ נתישבתי דאינו ענין לשם דכאן לא נתחייב לו לשלם ואינו רק כמחליף סך המרובה במועטים והוה כא"י אם נתחייבתי לך ואטו אם אחד יתן לחברו אלף רייניש בכללות שיתן לו בעדו מאה מאה אטו יהי' נחשב א"י אם פרעתיך זה ודאי אינו ודוקא אם הי' נותן לו שיתן מטבע אחרת הוה א"י אם פרעתיך משא"כ בזה וז"ב: