שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל א׳ סימן נ״ב (ז׳)

ובזה מיושב ג"כ מה שהקשו האחרונים מהא דבפסחים דף פ"ג אמרו דאין עשה דוחה ל"ת דנותר דהא בא ע"י פשיעה ולפמ"ש לק"מ דאטו הוא מחדש כעת הל"ת הל"ת כבר עליו דהותיר רק שכעת רוצה לשרפו מיהו בזה כבר כתבתי בחידושי לפסחים דל"ק דעיקר העשה דשריפת נותר היא אינו רק ע"י פשיעה שהותיר וכן מאונס ל"ק דעיקר העשה הוא כשבא ע"י פשיעה שבעל מיהו י"ל דעשה הוא כשבא על הכשרה וגם בנותר משכחת לה כשנותר באונס ומחוורתא כמ"ש כאן ולפ"ז גם כאן הל"ת כבר עבר ולמה לא יקיים העשה עכ"פ ובחידושי אמרתי עוד להוסיף בזה דהנה נשאלתי מעלם משכיל אמאי לא ידחה עשה הל"ת אף שלא בעידנא דהא קי"ל דאומרים לאדם חטא כדי שיזכה חבירך ומכ"ש שיזכה הוא בעצמו והשבתי דהוה מצוה הבאה בעבירה דאינו רשאי לעשות המצוה בעבירה ולכך שאני ממה שחוטא כדי לזכות חברו דחברו עכ"פ זוכה בלי עבירה משא"כ הוא בעצמו דאסור לעשות מצוה בעבירה והארכתי בזה הלא היא במחברת הלז דף ת"מ ע"ש באורך. ולפ"ז כל שהוא בעידנא עיקר הענין דדחי העשה הל"ת אף דעשה קיל מל"ת משום דעכ"פ יכול לחטוא כדי שיזכה בעבירה ול"ש לומר דעושה מצוה בעבירה דכל דהוא בעידנא ודוחה אין עושה עבירה כלל ולפ"ז כל שהוא פשיעה הרי אין אומרים לאדם חטא כדי שיזכה חבירו היכא דבא ע"י פשיעה וכמ"ש התוס' בשבת דף ד' ועמ"א סי' ש"ו שהאריך בזה ולכך כל שבא ע"י פשיעה והיו יכול להתקיים בלי דחיית הלאו שוב לא דחי העשה להל"ת כיון שבא ע"י פשיעה ולפ"ז זהו כשעיקר הלאו נתחדש ע"י עשייתו כעת אבל כל שכבר יש לאו ואינו עושה ע"י עשייתו הלאו שפיר דחי אף שבא ע"י פשיעה דמה בכך שפשע כבר הא כעת רוצה לקיים מצוה ופשיטא שיכול לזכות עצמו ול"ש אין אומרים לאדם חטא שכעת אינו עושה חטא רק לשם מצוה. עוד יש לי לומר בכוונת התוס' דדוקא שם כתבו התוס' סברא זו דהנה ענין הא דדחי עשה הל"ת נראה כיון דאינו מתכוין עכ"פ לעבור על הל"ת ועושה כדי לקיים המצוה א"כ שוב העשה מקיים והלא תעשה אינו כ"כ אלים דלא עדיף משוגג כל דאינו מתכוין לעבור אין לו חטא כ"כ והו"ל כמו אי אפשר ולא קמכוין דאינו עובר והמצוה מקיים ולפ"ז כל שבא ע"י פשיעה והי' יכול לקיים המצוה בלי דחיית הל"ת שוב הו"ל אפשר ולא קמכוין דיש בזה פלוגתא בפסחים דף כ"ה אמנם נראה דאף אם נימא דאפשר ולא קמכוין שרי מ"מ הא בבל תוסיף עובר אף שלא בכוונה בזמנו כדאמר בר"ה דף כ"ח על מחלוקת הלז ר"א ור"י וא"כ שוב אף דלא מתכוין יעבור וא"כ שוב אין מקום לקיים העשה וא"כ דוקא בבל תוסיף כתבו התוס' סברא זו ולא בשאר מקומות ודו"ק היטב כי זה דבר חדש: