שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל א׳ סימן נ״ב (ו׳)

והנה הרב מו"ה אהרן נ"י ראב"ד דק' סטרעליסק הקשה בהא דפריך הש"ס דליתי עשה דכיסוי ולדחי ל"ת דיו"ט וע"ז הקשה דהא התוס' כתבו בערובין דף ק' ד"ה מתן דליתי עשה ולדחי ל"ת דב"ת וכתבו דל"ד כלל לכלאים בציצית דהכא ע"י פשיעה בא והי' יכול להתקיים בלי דחיית הלאו ע"ש וא"כ גם כאן ע"י פשיעה בא והי' יכול להתקיים גם בלי כתישה אם הי' לו אפר מוכן ולמה ידחה והנה אם שיש לדחות קושיא זו בכמה אנפי אבל לפע"ד נראה בביאור דברי התוס' המוקשים שעמדו כל האחרונים והקיפו כי כסלא לאגיא והקשו מהא דאמרו באונס דליתי עשה ולדחי ל"ת ע"ש ובכתובות דף מ"ם ושם בא ע"י פשיעה וגם במקדש דאמר אם היתה פסולה תפסל כמוה ופריך הש"ס וליתי עשה ולדחי ל"ת וקשה הא בא ע"י פשיעה ועוד קושיות וכ"כ במק"א בביאור דברי התוס' להציל מזרם איזה קושיות וכעת נ"ל דיש לבאר כוונת התוס' באופן דלא יקשה כלל דע"כ לא כתבו התוס' דהיכא דבא ע"י פשיעה והי' יכול להתקיים בלי דחייה אין העשה דוחה רק היכא שהל"ת אינו עדיין כמו התם שנתערב מתן ארבע במתן אחת הנה כשלא יתן רק מתנה אחת לא יהי' לאו דבל תוסיף ורק ע"י העשה שיקיים וירצה להוסיף על מתן אחת עוד מתן שלש יעבור על ל"ת ויקיים בזה העשה בכה"ג לא דחי דלמה לו לעבור על לאו ע"י דחיית העשה הא בפועל ע"י העשה עובר על לאו וא"כ כל שבא ע"י פשיעה לא אמרינן דידחה ולפ"ז שם במקדש דכבר יש על המאכל הלז אם יאכלנו איסור לאו וא"כ אם פסולה הוא תפסל כמותה וע"ז שפיר מקשה דליתי עשה ולדחי ל"ת ול"ש לומר דעשה בא ע"י פשיעה ואטו הל"ת לא יהיה בלי העשה הא כל שיאכל המאכל יעבור בל"ת רק דהוא אוכל לקיים העשה א"כ פשיטא דכל שרוצה לאכלו דדוחה העשה הל"ת דהרי הל"ת הוא על האוכל הפסולה וזה נתערב בתוכה ופשיטא דל"ש לומר דהל"ת אינו רק ע"י העשה דגם בלי העשה ישנו פה ל"ת אם יאכל הפסולה וגם באונס הא באמת הוא כבר עבר על ל"ת וכל דהתורה אמרה ולו תהי' לאשה מקיים עכ"פ העשה ולמה לא ידחה העשה לל"ת אטו ע"י העשה מחדש הל"ת הל"ת ישנו עליו כבר וכבר עבר על ל"ת או שעכ"פ ישנו הל"ת כבר במציאות משא"כ כאן דהל"ת אין לו מציאות כ"ז שלא יקיים העשה וז"ב: