שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל א׳ סימן נ״ב (י״ד)

והנה עוד שאל בהא דפריך בדף ח' אימר דאמרינן דאתי עשה ודחי ל"ת כגון מילה בצרעת וכו' אבל הכא בעידנא דכתש לא עבד מצוה ומשני בהדי דכתיש קא מכסה וע"ז הקשה דעל עפר למטה ל"ש זאת וזה ודאי לא הוה בעידנא ולזה חידש דבכה"ג שוב אמרינן כל הראוי לבילה ואף דארי' דאיסורא רביע עלה וכמ"ש הב"ח והשבתי דא"צ לזה דהנה באמת צ"ב הא דפריך דלא הוה בעידנא והא עכ"פ הוה אתחלתא דמצוה וכמ"ש הרנב"ר הובא בנימוק"י פ"ב דב"מ גבי עשה דהשבת אבדה במקום טומאה וכבר האריכו בזה האחרונים אמנם י"ל דכל דאפשר לכתוש בעת דמכסי א"כ שוב בעינן בעידנא וע"כ לא שרינן באתחלתא דמצוה אף דלא הוה בעידנא במה דלא הוה אפשר לעבור בעידנא דקיים לעשה וכמו התם דצריך לילך למקום הטומאה והאבדה מונחת באמצע החצר אבל כאן כיון דיכול לכסויי בהדי דכתש שוב בעינן שיהי' בעידנא וזהו דמשני הש"ס בהדי דקא כתיש מכסי והיינו אה"נ שצריך לעשות כך ולפ"ז עפר שלמטה שע"כ מוכרח לעשות מקודם שוב לא בעינן בעידנא. והנה בהא דאמר גבי כוי דספק ה"א נשחטי' ולא לכסייה קמ"ל ופירשתי דכיון דלשיטת הרמב"ם כל הספיקות בדלא אתחזיק איסור אינו רק מדרבנן וא"כ שוב א"צ כיסוי מה"ת רק מדרבנן ושוב אסור לכסייה דע"ז אתחזיק איסור יו"ט מה"ת וכבר כתבו התוס' שם גבי גומא דאף דמשאצל"ג אסור מדרבנן משום שמחת יו"ט שרי וה"ה כאן אך לפ"ז קשה דא"כ למה באמת יאסור לשחוט והנראה בזה דבאמת ל"ש סברת ממנעי משמחת יו"ט כל דלא הי' דעתי' מאתמול א"כ מסתמא הכין על יו"ט שאר דברים וא"כ לא ממנע משמחת יו"ט וסברא זו מצאתי בישע"י לדו"ז הגאון ז"ל סי' תצ"ג לענין דשיל"מ ומה שכתבו התוס' דמשום שמחת יו"ט מותר היינו שם שיש לו דקר נעוץ וא"כ הי' דעתו מאתמול עלויה ושוב שייך שמחת יו"ט אבל כאן דלא הי' לו דקר נעוץ ולא אפר כירה א"כ באמת אסור ול"ש שמחת יו"ט ובזה י"ל דזה שאמר דאין דעתו על ספק וקשה מה בכך הא אינו רק איסור דרבנן ומותר משום שמחת יו"ט ולפמ"ש א"ש כיון דלא הי' דעתי' עליו מאתמול ל"ש שמחת יו"ט והנה הא דפריך על ר"י מכוי ולא פריך על הברייתא דמכניס לגינתו ולחורבתו ובשלמא לפמ"ש התוס' בתירוץ הראשון דבברייתא אינו מבואר רק במכניס הרבה עפר א"כ י"ל דאין דרך להכניס הרבה אבל לתירוץ השני דלכסות מותר בכל גווני קשה מיהו י"ל דכוי אסור דאינו מקרי צרכיו אבל לר"י דאמר כל צרכיו אף כוי בכלל וכמ"ש התוס' בסוגיין ודו"ק ומה דלא פריך על ר"י ממשנתינו דלמה לי דקר נעוץ הא יכול לכסות בעפר י"ל דבמשנה דמיירי בבא למלך כיצד יעשה כדאמרו בדף ז' א"כ בודאי מיירי שלא הכניס עפר אבל כוי דתנן סתם לא משמע לי' דמיירי באין לו עד שדחה לי' דמיירי באין לו ודו"ק. ומדי דברי בענין עשה דוחה ל"ת אזכיר דבר תימה במה שלמדתי בנזיר דף נ"ח האמר ר"ל כ"מ שאתה מוצא עשה ול"ת אם אתה יכול לקיים שניהם מוטב ופירש"י כגון גדילים תעשה לך ול"ת לא תלבש שעטנז לקיים את שניהם דלטלית של צמר ציצית של צמר ולטלית של פשתן ציצית של פשתן עכ"ל והיא תימה רבה דהא בעי תכלת וא"כ בטלית של פשתן עשה דוחה דתכלת עמרא הוא וגם בטלית של צמר מותר ציצית של פשתן כמבואר בתוס' כתובות דף מ"ם ד"ה כגון ע"ש והיאך אפשר לומר דבציצית אינו דוחה והא עיקר הקרא דעשה דוחה ל"ת ילפינן מכלאים בציצית ומה דאמרו במנחות דף מ"ם כיון דאפשר במינן כדר"ל עתוס' כתובות שם ובמנחות שם ד"ה כיון אבל זה ודאי דכלאים בציצית עשה דוחה ל"ת והיא תימה גדולה וצ"ע כי באורח מישור לא התעורר בזה: