שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל א׳ סימן נ״ב (י״ג)

והנה כבר הבאתי קושית הקדמונים דאמאי לא יהי' מותר לשחוט דכעת אינו עושה כלום ואף דאח"כ צריך לכסות מ"מ כל ששחט מותר לכסות כשיש לו דקר נעוץ וכתבו כיון דודאי שיצטרך לכסות שוב לא שרינן וכעת ראיתי דבשטמ"ק הקשה כיון דאתי עשה ודחי ל"ת למה לי דקר נעוץ ישחוט דהא בשעת שחיטה לאו מידי קעביד ובתר שחיטה יחפור ויכסה ודברי הרשב"א לא זכיתי להבינם דלמה לו להקשות דבשעת שחיטה לאו מידי קעביד ת"ל דהעשה דחי הל"ת ול"ל דבר נעוץ אמנם נראה דכוונתו דבאמת כל שלא שחט לא נתחייב בעשה דכיסוי ולכך הקשה דעכ"פ בעת השחיטה לא קעביד מידי דאוכל נפש מותר לשחוט ואח"כ שוב עשה דוחה ל"ת וע"ז חידש הרשב"א כיון דיודע שבודאי יצטרך לדחות אח"כ העשה את הל"ת הו"ל כמדח' תיכף והביא ע"ז המחלוקת באשתפיך חמימי ע"ש ולפמ"ש אין ראיה מחמימי וכמ"ש דכאן בודאי יצטרך לדחות. והנה לכאורה ק"ל בהא דכוי אין שוחטין ביו"ט ואם שחטו אין מכסין את דמו ולמה לא נעשה תקנה דיוכל לשחוט אח"כ עליו עוף דאז ודאי דעתו עליו והרי שחט מאה חיות ועופות כיסוי אחד לכלם וא"ל דמיירי דאין לו עוד עוף או חיה דז"א דאכתי יקשה אמאי לא ישחוט עכ"פ כעת דלא עביד מידי וא"ל דהא יצטרך לכסות ביו"ט דז"א דשמא אז יזדמן לו עופות לשחוט וישחטם במקום הזה ואז שוב יוכל לדחות ונימא הואיל ואי מקלעי והנה בהא דאמרו שם דרבה ור"י נחלקו דרבה ס"ל דאי איכא עפר למטה אין אי לא לא חיישינן דלמא ממלך ולא שחיט ושאלני אחד מהתלמידים דלפי מה שנראה ר"פ כיסוי הדם מה דצריך עפר למטה אינו רק ראוי לעפר בעינן כל הראוי לבילה וע"ש בתוס' דמחלקו בין עפר למטה ובין עפר למעלה דלמטה אמרינן כל שראוי לעפר אינו מעכב ולפ"ז כאן דראוי לעפר רק דחיישינן דלמא ממלך ולא שחיט הו"ל כמ"ש הב"ח באו"ח סי' ל"ב שאם נטף שעוה בשבת על הס"ת אמרינן כל הראוי לבילה ומשום דאריה דאיסורא הוא דרביע עליו וה"ה כאן למה לי עפר למטה הא עכ"פ ראוי לעפר רק דיש חשש שמא ממליך ולא שחיט אינו רק אריה דאיסורא דרביע עלה ואני אמרתי ולטעמיך הא לשיטת המ"ב סי' ס"ב בדרבנן אף ראוי לבילה א"צ וכאן אינו רק חשש דרבנן מיהו יש לדחות דעכ"פ העפר למטה הוא מה"ת אך גוף קושיתו לק"מ דדוקא בדיעבד שרינן כל שראוי לבילה ודוקא הך דהב"ח דהס"ת כבר הוא לפנינו וכבר קראו בו ומצאו בו נטיפה או שאין ס"ת אחר וצריך לקרות בו שייך לומר כל הראוי לבילה אבל שם הוא צריך לשחוט ובא למלך כיצד יעשה א"א להתיר לו לשחוט בלי עפר למטה דא"כ בטלת כל ענין עפר למטה וז"ב ופשוט: