והנה בהא דהקשו בירושלמי סוף גיטין דלמה לי קרא דלא יוכל לשוב לקחתה הא בלא"ה הו"ל מחזיר סוטתו לב"ש וכתבו דנ"מ לעבור עליו בשני לאוין והובא בתוס' שם וע"ז הקשה הגאון מוהר"ע איגר ז"ל בהגהותיו לש"ס בגיטין שם דהא אין איסור חל על איסור וכבר חל עליו איסור זונה ע"ש ולפע"ד נראה דלכאורה ל"ק קושית הירושלמי דהרי פ"פ הוה כשני עדים וא"כ משכחת לה דטען פ"פ מצאתי ואח"כ נתברר ששקר היה ונמצאת בתולה א"כ שפיר צריך קרא דלא יוכל בעלה לשוב לקחתה ועיין בפ"י בהקדמתו לסדר נשים שכ"כ בישוב קושית התוס' אמנם יש לומר כיון דשויא אנפשי' חד"א א"כ אסורה עליו משום זונה שהוא אמר שהיא זונה ולוקה עליה ולפ"ז שפיר חל האיסור האחרון דאיסור הראשון קיל דבדה מלבו ואם יתן אמתלא יוכל לחזור בו משא"כ האיסור האחרון הוא איסור תורה דחמור ודו"ק היטב:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל א׳ סימן כ״ב (י״ד)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.