שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל א׳ סימן נ״א (ו׳)

ובזה נפתח לי שערי בינה במה ששמעתי קושיא בשם הגאון מופת הדור מוהר"מ סופר זלה"ה שהקשה דבנחמי' יו"ד פסוק ח"י כתיב אף כי עשו להם עגל מסכה ויאמרו זה אלהיך אשר העלך ממצרים והיא תימה גדולה איך שינה ואמרו שאמר אשר העלך ובאמת אמרו בוי"ו ובזה תלוי כל הצלת בית ישראל והוא תימה גדולה וכ"כ בזה על עין יעקב בחידושי ולפמ"ש א"ש דבאמת הערב רב אמרו אשר העלוך והם יש להם התנצלות שאינם חייבים על השיתוף אבל ישראל חייבים על השיתוף א"כ להם אין נ"מ בין העלוך להעלך והם אמרו אשר העלך ובנחמי' מספר מה שחטאו ישראל ולזה אמר שאמרו לאחר שהטעה אותם הערב רב באמרו ישראל זה אלהיך אשר העלך ולכך לא כתיב זה אלהיך ישראל כמ"ש בתורה אלה אלהיך ישראל משום דבתורה מספר מה שהערב רב אמרו ולכך אמרו לישראל אלה אלהיך ישראל אבל נחמיה מספר מה שאמרו ישראל אמר אשר העלך וז"ב ודו"ק ולפ"ז לפמ"ש רשב"י דפליג על אחרים דאף ב"נ מצווים על השיתוף דהרי הערב רב אמרו כן והאיר ד' עיני ומצאתי כן בילקוט משפטים על פסוק זובח לאלהים יחרם הביא מ"ש בסנהדרין ס"ג מחלוקת אחרים עם רשב"י והביא בשם המכילתא שאמר רשב"י והלא כל המשתף שמו של מקום בע"ז חייב כלייה כמה שנאמר את ד' היו יריאים ואת אלקיהם היו עובדים וכן הוא הגירסא במכילתא בלי תיבת אלה וכמו שהגיה בזית רענן והוא תימה לכאורה דמה מביא משם ראיה ולפמ"ש א"ש דבא רשב"י להביא ראיה דאף בעכו"ם בב"נ מצווה על השיתוף ומביא ראיה דהרי שם היו עובדים אלהים חיים וגם אלהיהם המבדיל ואפ"ה נשכו בהם ונתחייבו כליה וע"כ שגם בב"נ חייב ע"ז וז"ב ברוך הפוקח עורים זה כתבתי בי"ד אדר ראשון שנת תרי"ג ועיין בספר סדר למשנה פי"ז מיסודי התורה ה"ז ופ"א מע"ז והנה בשנתרי"ג ה' אמור כ"ו למב"י למדתי בסנהדרין דף ע"ד ע"ב דנסתפק הש"ס אם ב"נ מצווה על קדושת השם שיהי' יהרג ואל יעבור וק"ל טובא אם ב"נ אינו מצווה על השיתוף א"כ למה יהרג והלא אף אם יעבוד ע"ז ויאמין בקדושת השם אינו מצווה ע"ז ולמה יהרג וע"כ דב"נ מצווה על השיתוף וצ"ע: