שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל א׳ סימן נ׳ (ח׳)

והנה לכאורה קשה לי בסוגיא דאמאי באשה שאמרה נתקדשתי וא"י למי ובא ע"א ואמר שקדשה אינו נאמן אמאי והרי באמת אמרו בדף ס"ה דהא דלא יליף דבר דבר מממון דמה התם הודאת בע"ד כמאה עדים וה"ה בזה ורק משום דהתם לא חב לאחריני ופירש"י שהקרובות נאסרות בו ע"ש והרי כאן בלא"ה כבר נאסרות דהרי לא ידעה למי נתקדשה ולמה לא יועיל הודאת בע"ד ולכאורה רציתי לומר דכיון דלקטלא לא המני' רחמנא א"כ שוב חב לאחריני לענין קטלא אך באמת ר' אסי בעצמו ס"ל דגם לקטלא מהמנא וא"כ ל"ש זאת והוא קושיא לכאורה וצ"ל כיון דאם כבר כנסה ובא אחד ואמר אני קדשתיה אינו נאמן לאסרה א"כ מקרי חב לזה וגם אולי יביא עדים עכ"פ הדברים נכונים ובדבריו אמרתי אף שאין להם מקום פה אמצא להם מקום על קושית המקנה הנ"ל דאמאי יהיו נאמנים ליתן גט ולהתירה לעלמא הא מכחישים זא"ז והו"ל כאחד אומר נהרג ואחד אומר מת ולפמ"ש א"ש דשאני התם דהו"ל עדים וכל שמכחישים זא"ז אמרינן בהדי סהדי שקרי ל"ל וכמ"ש למעלה וזה ניחא התם אבל כאן דמתורת בע"ד אנו באין לדון דכל אחד אומר אני קדשתיה ומה לנו במה שמכחישים זא"ז סוף סוף נאמנים לגבי עצמם וממילא הותרה לכל העולם ובזה יש לישב קושית הריטב"א הנ"ל ע"ד שכתבתי למעלה ודו"ק: