שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל א׳ סימן מ״ו (ט׳)

ובזה יש לישב דברי הרמב"ם שכתב דהוה ספק קידושין ולפמ"ש י"ל דבאמת אשה כפדאן אחרים דמי וגם כפדאן עצמו דמי וכמ"ש הר"ן שם וא"כ כיון שעכ"פ יש לחוש דתנאה הוה או חזרה ניהו דר"י ס"ל דהוה שיורא עכ"פ א"צ גט בודאי דהא מצד האשה אין לנו לדון שאינה רק מפקרת עצמה ומצד המקדשים כיון דאיכא למיחש לתנאה ולחזרה שוב הי' מהראוי שתצא בלי גט ולכך הוה קידושי ספק עכ"פ ודו"ק כי קצרתי והמעיין שם בכל הסוגיא ימצא נחת ועכ"פ מ"ש הר"ן דלר"י ה"ה במקדשה אחר לאחר ארבעים והיינו יותר על משך הקידושין של הראשון ולפמ"ש י"ל דבזה ל"ש שיור דהא ע"ז הטיל התנאי ול"ש כיון דפסקה פסקה ועיין בחידושי רשב"א בקידושין דף ס"ב בהא דאמר תפשוט הא דבעי ר' אושעיא ודחה דלמא כי היכא דתפיס קידושין השתא תפסי נמי לאחר כן וכתב הרשב"א ק"ל ונימא הכא כן ותפשוט דמקודשת ומ"ש מהרי את מקודשת לאחר שלשים יום ואף שאין חלין לאחר כן כיון שבידו לקדשה עכשיו וכתב דהכא שאני שאינו רוצה שיחולו הקידושין שניים עד שיעבור זמן אחר שאינו ראוי לתפוס בו קידושין אבל מקדש לאחר שלשים כל משך השלשים ראוי לחול הקידושין שפיר חלו גם לאחר שלשים יעו"ש ולפ"ז ה"ה כאן בשלמא בקדשה אחד על עשרים והאחד על עשרה א"כ לא עבר זמן שאינו ראוי אבל אם מקדשה לאחר ארבעים כבר עבר עליו זמן שאינו ראוי מחמת קידושין הראשונים ואטו בשביל דשייר עקר קדושי עצמו לגמרי וזה לא מסתבר כנלפע"ד וראיתי בדגול מרבבה סי' מ"ם על מ"ש הב"ח והח"מ ס"ק יו"ד דאם אחד קדשה לאחר שלשים ובא אחר וקדשה על לאחר שימות בעליך וכתב הב"ח כיון דבידו לקדשה עכשיו שוב חל אף לאחר מיתת בעלה ע"ש והקשה בדג"מ מדברי הרשב"א כיון דמקדשה על משך זמן שאין יכול לחול הקידושין שוב לא חל וכ"כ בזה בתשובה אחת וכעת אני אומר דהדבר פשוט דלק"מ דלאחר שימות בעליך אין החסרון רק מחמת דהוה דבר שלבל"ע ולא סמך דעתו בזה שפיר יש לומר כיון דבידו לקדשה עכשיו א"כ לא הוה דבר שלבל"ע לגמרי כל דבידו לעשות בה מעשה ולקדשה תיכף ובכה"ג אמרינן דסמך דעתו ולא מקרי דבר שלבל"ע אבל שם ניהו דבידו לקדשה עכשיו אבל שיחולו לאחר שיקדשה אין בידו דהא אם תתגרש שוב לא יהי' בידו דשמא לא תרצה להתקדש וא"כ הוה דבר שלבל"ע לגמרי ושוב לא מתקדשת כלל וז"ב ופשוט דהקידושין השניים אין מקום להם שיחולו שיהי' קידושין שניים ואף דבידו לקדשה עכשיו אבל לא יהי' קידושין שניים והרי קדשה באמת עכשיו ולאחר שיגרשה אין מקום לחול ודו"ק היטב: