והנה בשנת תרי"ז שבת קודש בלק י"א תמוז למדתי ברמב"ם פ"ז ממלכים ה"ז שכתב קידש אשה מעכשיו ולאחר י"ב חדש ונשלם הזמן במלחמה חוזר ובא לו וקשה טובא דהא כיון שספק אם הוא תנאה או חזרה ולכל הפירושים ברמב"ם אם נימא דחזרה היא שוב לא יוכל לחזור דכל שעכשיו ארסה לא יוכל לפטור עצמו מזה כמ"ש הכ"מ וא"כ קשה על הרמב"ם ובאמת שמקור הדין הוא מירושלמי פ' משוח מלחמה וכמ"ש הלח"מ והמלמ"ל שם והירושלמי אפשר דס"ל דתנאה הוא ועיין בר"ן פ' האומר אבל על הרמב"ם קשה טובא דהוא פסק דאינו רק ספק ולמה יוכל לחזור מספק וצע"ג. והנה בשנת תרח"י ש"ק לך י"ג מרחשוון נסתפקתי במ"ש הרמב"ם פ"ג ממלכים ה"ב דהמלך נצטווה שלא להוסיף על י"ח נשים עם פלגשים וכתב דאם הוסיף אחת ובעלה לוקה והכ"מ האריך דמנ"ל לרבינו שצריך לבעלה דלמא בקידושין סגי אף כשאינו בועל ע"ש שהניח בצ"ע ובלח"מ שם ולכאורה רציתי לומר דל"ש קידושין כלל כיון דאסור לבעול שוב הוה קידושין שאמס"ל וכ"כ בשם הרשב"א דכל שאמס"ל בבירור אף אביי מודה דלא הוו קידושין ובזה אמרתי דבר נחמד במ"ש הכ"מ ראיה להרמב"ם מהא דאמרו דהתירו ליחד ולא התירו לגרש וש"מ דפלגש ג"כ אסור דאל"כ למה להו למשרי ליחד הי' לו לקחת לפלגש ע"ש והנה נדפס בספר קטן קול יהודא בשם הגאון בעל אורים ותומים דדברי הכ"מ תמוהים שהם בקשו לדוד נערה בתולה שבתוליה מחממים כמ"ש בקרא וברש"י שם והרי בפלגש ע"כ שהיה צריך לבעול שהרי פלגש בלי קדושין וא"כ ע"כ שהיה צריך לבעלה וזה א"א וע"כ הוכרחו להתיר לייחד ולפמ"ש אדרבא מזה ראיה לשיטת הראב"ד דהרי קא קשיא ליה למה התירו לייחד הי' לו לקדשה בכסף וא"ל דלא הוה קידושין שמסורין לביאה דז"א דזה דוקא אם נימא כשיטת הראב"ד דפלגש מותר לישא רק ע"י קידושין אסור שוב הוה קידושין שאמס"ל דהא רק ע"י הקידושין נאסר הביאה אבל אם פלגש אסור אף בלי קידושין א"כ שוב הוה דומיא דח"ל דל"ש קידושין שאמס"ל כמ"ש התוס' בקידושין דף נ"א וע"כ שפלגש מותר ולכך הוכרחו להתיר יחוד דלא הי' יכול לקדש דהא יהי' קדושין שאמס"ל. ובגוף קושית הגאון בעל או"ת על הכ"מ נלפע"ד דמ"מ שפיר מקשה הכ"מ דאכתי ל"ש לומר דהתירו לייחד דמה איסור יש בדבר דכל הטעם דאסור ליחד הוא כדי שלא יבעול בלי קידושין וכל שהמלך יכול לבעול בלי קידושין שוב ל"ש איסור יחוד וע"כ דגם פלגש אסור ושפיר הוכרחו להתיר איסור יחוד דכל שירצה לבעול יהיה אסור וז"ב אך לפמ"ש אדרבא מוכח כהראב"ד דאל"כ יקשה למה התירו יחוד הי"ל לקדשה ולא הוה קידושין שאמס"ל דהא הוה כמו ח"ל כיון דגם הביאה בלבד אסור אבל לשיטת הראב"ד לא יהי' יכול לקדש דהא הוה קידושין שאמס"ל וכמ"ש ודו"ק:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל א׳ סימן מ״ו (י״א)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
