ובגוף דברי הרמב"ם הנ"ל דפסק דהוה ספק קידושין אף דר"י אמר דשייר בה כשרגא דליבני אני תמה דלמה לא עמדו על כוונת רבינו ומצאתי בחידושי רשב"א בגיטין דף פ"ב גבי אבעיות ר' אבא בקידושין היאך כתב בשם הראב"ד דהך דר"י שייך בדר' אבא ע"ש וברשב"א מה שהעלה בצ"ע ועכ"פ הרמב"ם דפסק כאת"ל דאיתא לספיקא דר"א כמ"ש בהלכה י"ג ומחלק בין קידושין לגירושין לכך פסק דהוה ספק מקודשת דנסתפק אי קי"ל כר"י לגמרי והוה ודאי קידושין או כאת"ל דר"א ולכך פסק מספק מקודשת והדברים ברורים והתימה על ה"ה שבהלכה שלאחריה גם הוא הביא דהך דר"י מישך שייכי בדברי ר' אבא יעו"ש וא"כ היאך לא שם לבו למ"ש מיד בהלכה שלאח"ז וגם על העבוה"ג והש"ך יש לתמוה דלא ראו דברי רשב"א הלז ואז הי' מוצאים מרגליות יקרה להבין דברי רבינו כהלכתן ברוך הפוקח עורים ועיין בר"ן ברי"ף שם:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל א׳ סימן מ״ו (י׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.