שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל א׳ סימן מ״ה (ט׳)

ובזה יש לישב מ"ש התוס' שם ד"ה סכין בתירוץ השלישי דמה דאמר סכין אתרעי בהמה לא אתרעי היינו דיש ס"ס וע"ז כתבו והשתא פריך שפיר כל ספק לאתויי מאי והקשה המהרש"א דמשמע דרק לתירוץ זה א"ש מה דפריך והלא לכל התירוצים מקשה הש"ס שפיר ולפמ"ש א"ש דבאמת שם מיירי בעוף וא"כ א"א לומר דמרבה כה"ג דמה"ת לחוש שמא בעור נפגם והא עור העוף רכיך וכמ"ש ולכך כתבו התוס' כיון דר"ח דמכשיר בבהמה הוא משום דאיכא ס"ס ואפ"ה מטריף ד"ה אלמא דחשש אפילו למיעוט דס"ס הוה רוב ועדיף מרוב כמ"ש הרשב"א בתשובה סי' ת"א ואפ"ה מחמיר משום חזקת איסור וא"כ ה"ה בעוף דאף דאינו רק מיעוט דעור העוף רכיך מ"מ חיישינן ולכך מקשה שפיר לפי האי תירוצא שוב מצאתי סברא זו דעוף עורו רך בכ"מ בפ"א משחיטה הלכה כ"ה ונהניתי עד מאד: