שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל א׳ סימן מ״ה (י׳)

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

והנה לכאורה קשה טובא לפמ"ש דאם האיסור רק מדרבנן גרע מאם האיסור מה"ת וכבר יצאת מחזקתה א"כ לפמ"ש הרשב"א דהא דאמר ר"ה בהמה בחייה בחזקת איסור עומדת ופירש"י משום אבמה"ח והוא דחה דהא כבר נשחטה ואין כאן איסור אבמה"ח וכתב משום חזקת אינו זבוח ולפ"ז כיון דעכ"פ בחייה הי' לה חזקת איסור אבמה"ח ואינו זבוח וכשנשחטה עכ"פ חזקת אבמה"ח אזל לה וא"כ ל"ש להעמיד על חזקתה הראשונה ולכך י"ל דמכשיר ר"ח אבל בעוף דאין שחיטה לעוף מה"ת וי"ל דל"ש כלל אבמה"ח וא"כ מדרבנן לא יצאת מחזקתה הראשונה מיהו ז"א דעכ"פ אבמה"ח נוהג גם בעוף דעכ"פ נחירה בעי אך זה קשה דעכ"פ ל"ש אבמה"ח ולא אינו זבוח דאף דנפגם בעור מ"מ הוא שחוטה לפניך וא"כ איך אפשר להחמיר בעוף ואף ר"ה מודה בזה והיא קושיא נפלאה ובזה נראה לפע"ד להבין מה דאמר ר"ה סכין אתרעי בהמה לא אתרעי דהנה כבר כתבתי דבהמה הי' לה שתי חזקות בחייה אבמה"ח ואינו זבוח והנה כשנשחטה עכ"פ אבמה"ח אזל לה ונשאר אינו זבוח והנה חזקת אבמה"ח זה על הבהמה שאסורה משום אבמה"ח ואינו זבוח תלוי בסכין שצריך לשחוט בסכין ולכך כל דשחטה והרי שחוטה לפניך עכ"פ יצאת מחזקת אבמה"ח דלענין זה בהמה לא אתרעי דהיינו אבמה"ח דתלוי בבהמה וא"כ אף שא"ז דתלוי בסכין אתרעי מ"מ יצאת מחזקתה הראשונה וז"ב ובזה מיושב היטב מה שהקשיתי דשפיר פריך מעוף דעוף אין שייך לא אבמה"ח ממילא אינו זבוח דאין שחיטה ז"א דאדרבא הא מדרבנן עכ"פ לא יצאת מחזקת אינו זבוח ועדיף טפי וז"ב והשתא פריך שפיר ודו"ק אך יש לעיין דלפ"ז יש בבהמה בחייה שתי חזקות חזקת אבמה"ח וחזקת אינו זבוח והרי הריב"ש בסי' שע"ט ואחריו החזיק הפ"י בק"א בפ"ק דכתובות דתרי חזקות עדיפי מרוב וא"כ איך מועיל רוב מצוין אצל שחיטה מומחין נגד שתי חזקות וגם למה לא ניחוש דלמא במקום נקב קשחיט ואיך מועיל רוב ועיין בנו"ב מהד"ק חלק אהע"ז סי' נ"ג שהוא הקשה על הפ"י והריב"ש הנ"ל והעלה דכל שהחזקות קשורות זו בזו לא מקרי רק חזקה אחת והנה לא יועיל למ"ש דחזקת אבמה"ח ואינו זבוח אינן קשורות זה בזה דאף אם יזבח בסכין פגום מ"מ אבמה"ח לא יהי' וכן כשתמות מאיליה מ"מ אבמה"ח פקע וצע"ג:
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.