והנה במה שהקשיתי למעלה דאיך אמר ר"נ זילו אהדורו וחשבו שטעה בד"מ והרי הוא מחלוקת האמוראים ומתניתא פליגי אהדדי כעת נתישבתי דע"כ לא כתב הש"ך כל דאיכא מחלוקת הו"ל שיקול הדעת דוקא לדידן דיש לפנינו פלוגת' אמוראי ולא ידענו כמאן הו"ל שיקול הדעת אבל לר"נ גופא דחולק על עולא והוא ס"ל דעבדא כמטלטלי ולדידיה אין ספק כלל ובודאי אינו כמקרקעי וא"כ לגבי דידיה חשוב כטעה בדבר משנה וז"ב ולפע"ד זה הענין דגדול ממנו מחזיר והיינו דאם יש גדול ממנו שאומר שאין הדין כן וא"כ לדידיה אין ספק והו"ל כטעה בדבר משנה ואף דיש במשנה פלוגתא כל שידענו שהמשנה פסק כחכמים וכדומה שוב אין ספק בדבר וה"ה אם יש גדול ממנו הרי הוה כטעה בדבר משנה וחוזר וז"ב והרווחנו בזה דלא תקשי קושית מהרש"א דגם לר"י הי' לו לר"ע לומר כיון דהם גדולים ממנו בחכמה ומנין שוב היה יכול לחזור ודיניה לאו דינא ולפמ"ש א"ש דזה הוה כטועה בד"מ וא"כ זה דפריך היו לו לומר שטעה בד"מ וחוזר ובלא"ה לפמ"ש דעיקר הקושיא דבכה"ג ל"צ לומר טעית א"כ י"ל דבגדול ממנו בחכמה ומנין עכ"פ צריך לומר טעית ור"ט לא אמר שטעה רק הלכה חמורך טרפון דהיינו כיון שרבים הכריעו כנגדו וא"כ טפי עדיף להקשות דהו"ל טעה בד"מ וחוזר ודוק היטב כי הדברים שמחים וברורים:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל א׳ סימן מ״ב (ט׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.