שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל א׳ סימן מ׳ (ו׳)

ובזה יש לישב מה דהי' לי קושיא ומצאתי למהרי"ט אלגזי בבכורות דף כ"ו ע"ג שהקשה לשיטת הרמב"ם דכל שלא העגיל ראש כפיקה אינו נפטר מבכורה א"כ אמאי אצטריך הש"ס לומר דמיעוט יולדות נדמה ואמאי לא אמר דמיעוט יולדות ולא העגיל ראש כפיקה ולפמ"ש א"ש כיון דאם לא העגיל ראש כפיקה הוה נפל וא"כ רוב דולד מעליא ילדן הוא רוב העומד נגד המיעוט וזה לא חשיב מיעוט משא"כ נדמה דהוא ולד מעליא רק שהוא נדמה ואינו עומד נגד הרוב. ובזה מיושב ג"כ מה שהקשה מהריט"א שם מהא דאמרו בכורות דף י"ט ע"ב מכאן ואילך ספק ואמאי הלך אחר הרוב ורוב בהמות מתעברות ויולדות והוצרך לאוקמא כר"מ ואמאי לא משני דיש תרי מיעוטי נגד הרוב מיעוט דיולדות נדמה ויש שיולדות ולא העגיל ראש כפיקה ותרי מיעוטי הוה כפלגא ופלגא ולפמ"ש א"ש דתרי מיעוטי צריך להיות מורה על ענין אחת כמו מיעוט ארוסות ומיעוט שהלכו בעליהן למדה"י וכדאמרו בקידושין דף ע"ג ושם מהרוב דזנות ממעטין ומסלקין כח הרוב אבל כאן דזה המיעוט שלא העגיל כפיקה עומד נגד הרוב לגמרי ובכה"ג אינו חשוב מיעוט כלל ואין כאן רק מיעוט אחד וכעין זה כתבו האחרונים דהתרי מיעוטי צריך להיות על ענין אחד אלא שמ"ש הוא נכון יותר ועיין ישוע"י אהע"ז סי' מ"ג. וראיתי במחנה אפרים הלכות יבום פ"ג הלכה ט"ז ברמב"ם שהקשה דאיך ילפינן מפרה אדומה דאזלינן בתר רוב והא יש חזקת טמא כנגדו (והיא קושית התוס' בחולין שם) וגם הקשה מרוב מצוין אצל שחיטה ולא נימא סמוך מיעוטא לחזקת איסור (והוא ג"כ קושית התוס' והרא"ש ובסוף הרגיש בזה) וכתב דכל שהרוב והחזקה אינם בגוף אחד ל"ח למיעוטא וכאן הבהמה היא בחזקת איסור והמיעוט הוא באדם או שם בפרה דהחזקת טמא של אדם אינו שייך להפרה ובכה"ג לא אמרינן סמוך והיא תימה גדולה והרי הר"ן פא"ט דעתו דאף תרי מיעוטי מצטרפין ע"ש גבי ביצי טריפות ונבלות ומכ"ש מיעוטא לחזקה אף דאינם באדם אחד ועיין שו"ת ריב"ש סי' שע"א ובשטה מקובצת בכתובות דף ט' ודו"ק. ומאד יפלא בעיני מה יענה להא דאמרו בחולין דף פ"ו מאי אריא רוב הא אפילו מיעוט נמי דהא ר"מ חייש למיעוט סמוך מיעוטא לחזקה ואתרע לה רובא הרי דמצרפינן המיעוט לחזקה ואתרע לה רובא אף דהם בגופין נפרדים והמח"א לא הזכיר כלל משם ולחומר הקושיא הנ"ל למען לא יהיה מוקשה כ"כ רציתי לחלק דע"כ לא אמר המח"א רק לדידן דל"ח למיעוט נגד הרוב וא"כ גם לחזקה ל"ש להצטרף כיון דנגד החזקה יש רוב נגדו ואיך שייך לצרף מיעוט לחזקה שאינו בגוף אחד אבל לר"מ דחייש למיעוט מן התורה א"כ ממילא הוה ספק מן התורה ושפיר מצרפין המיעוט לחזקה ובזה הי' מקום לישב קושית התוס' שם א"כ מ"ט דרבנן דאם רוב מעשיהם מתוקנים א"כ בודאי מותר ואם פלגא ופלגא נימא סמוך ע"ש ד"ה מ"ט ולפמ"ש יש לומר דהם ס"ל דרוב מעשיהם מתוקנים רק דמ"מ אסור כיון דאמרינן סמוך מעוטא לחזקה ולכך מה"ת אסור לשחוט אחריהם דמה"ת לא אמרינן סמוך כיון דהם ענינים נפרדים משא"כ מדרבנן חיישינן למיעוטא אף בכה"ג ואסור לשחוט אחריהם אך לפ"ז לפמ"ש התוס' שם ד"ה סמוך דר"מ לא חייש למיעוטא רק מדרבנן א"כ יקשה גם לר"מ אמאי אמרינן סמוך כיון דהם ענינים נפרדים ובאמת לפמ"ש הרשב"א דלר"מ אמרינן סמוך מיעוטא לחזקה מן התורה ולרבנן ל"ח מן התורה רק מדרבנן בלא"ה מיושב קושית התוס' הנ"ל ד"ה מ"ט וע"כ דברי המח"א צ"ע: