שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל א׳ סימן ל״ט (ח׳)

והנה בשנת תרי"ד למדתי מס' כתובות וביום ד' וירא הגעתי לסוגיא דהי' בה מומין ומצאתי בשטה מקובצת שם בשם הרשב"א שכתב דלאוקמתא דרבא לא אפשר לאוקמי מתניתין דהנושא את האשה אלא בנשא ובעל לאחר זמן דשייך למימר העמד הגוף על חזקתו אבל כשכנס ובעל לאלתר אף שארסה זה זמן מרובה לא דהא לית לה חזקה כלל דא"א לומר כנכ"ה דהא כנס ובעל לאלתר אלא ע"כ ברשות האב נאנסה ותו ליכא למימר העמד הגוף על חזקתו דכנכ"ה ע"ש ולכאורה הדברים סתומים אבל ביאור הדברים הוא כמ"ש למעלה בשם הרשב"א דכל דא"א לומר עכשיו יצא מחזקתו שוב מחזקינן למפרע דהא לא נוכל להגביל זמן ולפ"ז כאן דכנס ובעל לאלתר א"כ ע"כ עכשיו לא נבעלה וע"כ יצאת מחזקתה וא"א להגביל הזמן א"כ שוב חיישינן אף קודם אירוסין וכמ"ש ובזה הן נסתר מחמתו כל דברי הרב מוהרב"א שם בשטה שהאריך לפרש דברי רבא גם אליבא דר"י ומיירי באופן דכנס ובעל לאלתר דא"א לומר כן וכמ"ש הרשב"א וכמ"ש בטעמו ועיין באהע"ז סי' ס"ח ס"ק כ' בב"ש אע"ג דאינו מביא ראיה שהיתה בעולה קודם שתתארס אלא יברר שהיתה בעולה בעת הביאה זו כיון דהיא מכחשת ואומרת דהיתה בתולה ע"ש ולפמ"ש הרשב"א כל שעכ"פ יצאתה מחזקתה מקודם דבעת הבעילה א"א לומר שזינתה כמ"ש הח"מ שוב חיישינן למפרע וכמ"ש ועיין ב"ש ס"ק כ"ג שם שכתב ג"כ דאז בודאי לא נעשית ברשות הבעל אלא ברשות אבי' אז אתרע רשות אביה ע"ש והוא מדברי הרשב"א הנ"ל ודו"ק. ודרך אגב אבאר מה שהאריך בש"ש שמעתא ד' פ"ח פ"ט דבד"נ לא אזלינן בתר רובא רק ברוב שכבר הוחזק וכמ"ש הרמב"ם לענין חזקת דאיסור בע"א הוחזק וה"ה לענין רוב דאף דבד"נ לא אזלינן בתר רוב אבל ברוב שכבר הוחזק אזלינן בתריה ועיין בישוע"י סי' ד' ס"ק ט"ו וסי' קע"ב באהע"ז שהאריך ג"כ בזה לכאורה היה נראה לפע"ד דאם נימא דחזקה שלא נתבררה בשעתה לא הוה חזקה א"כ מה מועיל רוב שכבר הוחזק הא מ"מ לא נתברר הרוב בשעתו ואנו דנין אח"כ שכבר הוחזק הרוב אבל לא הוברר בשעתו עד"מ במכה אביו ואמו דילפינן דאזלינן בתר רוב וביאר בש"ש דאף דבד"נ לא אזלינן בתר הרוב מ"מ אח"כ בעת שהכה כבר הוחזק הרוב אבל מ"מ הא לא הוחזק בשעתו רק ממה שכבר הוחזק והו"ל חזקה שלא נתברר בשעתו וה"ה ברוב שלא הוחזק בשעתו ואף דאנן קי"ל דחזקה שלא נתבררה בשעתה ג"כ כשר היינו משום דאזלינן בתר רוב וזה לענין איסורין דאזלינן בתר רוב אבל בד"נ דלא מועיל רוב רק רוב שכבר הוחזק וא"כ שוב לא הוברר הרוב בשעתו וז"ב לפע"ד וא"כ נסתר כל ענין זה ובזה נראה לפע"ד לבאר דברי התוס' בריש נדה ד"ה דאיכא ריעותא שכתבו דחזקה שלא נתבררה לא הוה חזקה והביאו ראיה ממה דיליף דאזלינן בתר רובא ממכה אביו ואמו וכו' דלמא משום דאוקמא אחזקה שאינו טריפה והוא תימה דמה ראיה ממכה אביו דשם אנו דנין דלמא לאו אביו הוא והגאון מהרי"פ הגיה דצריך להיות מעדים זוממין וכה הראני צורבא מרבנן אחד מבראד וארי' שמו דבמרדכי בחולין פרק קמא מבואר בהדיא ממכה אביו ומעדים זוממין ובאמת שדברי המרדכי הם תמוהים מאד במ"ש דהרי האב נולד קודם שנה מהבן ואין לו הבנה כלל אמנם דברי התוס' י"ל דמביאין ראיה דבאמת מה ראיה ממכה אביו ש"ה דהוה רוב שכבר הוחזק ומה ראיה לענין סתם רוב שלא הוחזק וע"ז כתבו דחזקה שלא נתבררה לא הוה חזקה וה"ה לענין רוב ומה שסיימו דלמא לאו טריפה זה קאי לענין פרה אדומה ואף שבדברי התוס' קשה להעמיס זאת אבל הדברים מצד עצמם הם נכונים ודו"ק: