אחרי שים שלום טובה וברכה אות זה מדבר ושואל ממעלתכם ילמדינו רבינו על מעשה שהי' כך הי' ראובן הכהן הי' רגיל להכות את אשתו בכל פעם ומחרף ומקלל ומבזה אותה בכל מיני בזיונות אשר אין להעלות אותם על הכתב ויש עדים כשרים בזה הדבר והי' עושים שלום בניהם כדרך כל אחב"י בכל מקום שהם שאהבים ורודפים שלום וכך הי' כמה וכמה פעמים אמנם אח"כ הביאה את משפטה בערכאות הגוים פעם שנים ושלוש עד שיצא משפטם אשר ראובן הכהן הנ"ל מוכרח לגרש את אשתו ואם לא יגרש אותה מחיוב ראובן ליתן קנס סך כו"כ או שיהי' חבוש בבית האסורים זמן כו"כ והי' איך שהי' הלך זה ראובן הנ"ל והביא מסדר וסופר ועדים וגירש את אשתו כדת כמבואר בש"ע א"ה אמנם זה המסדר הגט אינו מפורסם לסדר גיטין הוא מלמד תינוקות ואחר כמה ימים אחר הגט התחיל המגרש הנ"ל לצעוק חמס על הגט ועל המסדר לפי שלא מפורסם זה המסדר לסדר גיטין כנ"ל ומתפחד שמא הגט פסול. מה עשה זה המגרש הלך ואסף דיינים לעיין בזה הדבר אם הגט כשר או לא וישבתי אני הח"מ ושני חכמי ארץ ישראל ועוד כמה ב"א חשובים ושלחנו אחר הסופר והמסדר והביאו לפנינו את הגט וראינו שהגט נכתב ונתן כדמ"וי והכשרנו את הגט הנ"ל רק בדעבד למה כי ראינו אם לא נכשיר את הגט יצמח ע"י זה הגט תקלה גדולה מן גיטין אחרים אשר נתנו וירבו ח"ו ממזרים בישראל ע"כ הכשרנו את הגט בדעבד ומהיום והלאה אסור להם עוד לכתוב ולסדר גט וביום השבת הכרזנו בבהכ"נ שהגט כשר ובזמן שישבנו לעיין בזה הענין לא הזכיר זה המגרש שיש לו תנאי או אונס אלא אדרבה נשק ידינו ורגלינו ואמר ב"ה שכך יצא מלפניכם ואחר כמה ימים הוציא זה המגרש קול שיש לו תנאי והיה אנוס לגרש והוציא נייר קטן שכתוב עליו התנאי ויש ג"כ עדים בדבר שמעידים שהמגרש הנ"ל כמה ימים קודם שגירש את אשתו אמר בפניהם שיש לו תנאי וגם שהוא אנוס לגרש ושאלתי אותו למה לא הזכרת בפנינו בזמן שישבנו לעין בזה הגט שיש לך תנאי או אונס ואמר אני שכחתי ולקחתי מידו זה הנייר שכתוב בו התנאי וראיתי ארבע שיטות אחרונות כתוב כתב על גבי כתב ומה שהי' כתוב בארבע שיטות הנ"ל מקודם לא ידענו וחקרנו על זה התנאי בבית הגביר המפורסים מוה' יוסף דוד עזרא ה"י וגם בנו הגביר החכם מוה' אליהו ה"י ועוד ב"א אחרים אשר הי' בעת ההיא בבית הגביר הנ"ל. ואחר החקירה יצא שזה הנייר והתנאי מזויף וצחקו עליו כל העומדים שם ועדי הגט והמסדר והסופר כולם אומרים בפניו שזה התנאי הכל שקר אדרבה ביטל כל המודעות קודם כתיבת הגט וקודם נתינת הגט הכל כדת וכהלכה ולא הזכיר שום תנאי או אונס כלל ועיקר ואחר זה הענין התחיל זה המגרש להוציא לע"ז ושם רע על העדים והסופר וכך בכל יום חדשים לבקרים צועק בכל הרחובת שהגט פסול ע"כ לע"ד נראה שהגט כשר כמבואר בש"ע אה"ע סימן קמ"ג ובבית שמואל סימן ה' אם אמר ה"א מגורשת מעכשיו או מהיום הגט קיים והתנאי בטל גם ש"ע אה"ע סימן ל"ח ה' קדושין שהתנאי צריך להיות קודם למעשה וצריך להיות כתנאי ב"ג וב"ר ואם חסר התנאי אחד מן ה"ד דברים המבוארים בסימן ה' אז התנאי בטל ובפרט בגיטין אם המעשה קודם לתנאי המעשה קיים והתנאי בטל גם מענין אונס מבואר בבית שמואל סימן קמ"ד שאין אונס בגיטין אע"פ שגילה דעתו שאין רצונו לגרש. ודוקא אונס דלא שכיח נקרא אונס עי"ש אבל אונס ממון ושביה אין אונס כלל אע"ג אונס בכל התורה מהני אבל בגיטין תקנו חז"ל דאין אונס משום צנועות ופריצות וכל המקדש ע"ד רבנן מקדש ואפקוהו חז"ל הקדושין ועוד סימן ה' מבואר בתשובת הרב המחבר שאין אונס בגיטין וכן בהלבוש שאין אונס בגיטין ואם לא עשה התנאי ככל הלכותיו התנאי בטל והגט קיים ועוד בבנימין זאב סימן ק"ב מביא ענין גדול ומסקנא דמילתא שאין אונס בגיטין וגילוייא דעתא לאו מלתא היא והגט גט ועוד שם סימן פ"ח בענין שהי' רגיל להכות את אשתו שכופין אותו בשוטים אפילו ע"י גוים שיגרש את אשתו ע"כ כפי שקצרה דעתי לירד לעמקא דדינא בענין גדול כזה ושלא להיות דן יחידי כי מי אנכי להכניס ראשי בדינים כאילו אמרתי לכתוב למעכ"ת כדי להוציא לאור דין זה ולכתוב לנו בכתב רש"י כדי שיריץ הקורא בו ושיהי' חתום בחותם כ"ת למען יאמינו אחב"י אנשי כלכתא שיצא הפס"ד מפי גאון זמנינו נשמט מדלעיל כמה ימים קודם שגרש זה המגרש את אשתו אמר לי בפירוש אני רוצה לגרש את אשתי מרצוני הטוב ועכשיו מעמיד עדים שהיא תבעה אותו לגט והאשה יש לה עדים שהוא תבע אותה לגט והנני בטוח בהש"י ובמכ"ת שבודאי יענינו חיש מהר על זאת השאלה ומחלים אנחנו מחילה על טרחתו יותר אין לחדש רק חיים ושלום כ"ד הצעיר המתאבק באפר רגלי חכמים גאוני ארץ אפרים במוה' יהודה ליב לעווענזאהן דמו"ץ בכלכתא:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל א׳ סימן כ״ח (י״א)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
