שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל א׳ סימן כ״ב (ט׳)

וראיתי בספר מנחת אהרן על סנהדרין שבתשובותיו שם בסוף הספר בתוך התשובה בענין כירה גרופה הקשה בהא דאמרו בחולין דף ק"א ומודים חכמים לר"מ באוכל ג"ה של עולה ושל שור הנסקל שחייב שתים ומאן האי תנא דבאיסור כולל איסור חל על איסור לית ליה איסור כולל באיסור חמור אית לי' אמר רבא ריה"ג היא וכו' וכתב הרשב"א בחידושיו דהאי לפי לישנא בתרא דבפסחים דף כ"ג וכוונתו דאם נימא דלריה"ג ג"ה אסור בהנאה אמאי יחול איסור עולה וש"ה על ג"ה דהא אינו חמור דגם ג"ה אסור בהנאה וע"ז תמה הרב השואל שם דא"כ לל"ק דריה"ג דסובר דאסור בהנאה היאך מוקי הך ברייתא דמאן האי תנא דמודים חכמים לר"מ והנה המחבר שם האריך בחריפות ובקיאות להביא לכלל ישוב זאת ולפע"ד נראה בפשיטות דהנה עוד הקשה שם למה לא מוקי הש"ס בפשיטות דמודים חכמים היינו ר"י דהוא סתם חכמים דפליג על ר"מ כמ"ש רש"י בפסחים דף י"א ולפע"ד הדבר נכון דהנה כבר נודע מה שהקשו על הרמב"ם דפסק דג"ה מותר בהנאה ופסק דאין בגידין בנו"ט והרי בפסחים כ"ב מבואר דמאן דס"ל דמותר בהנאה ע"כ ס"ל דיש בגידין בנו"ט לר' אבוהו ע"ש וכתב הרמב"ן הובא בה"ה פ"ח ממ"א וברא"ש פג"ה דלפי המסקנא לא תלוי זה בזה וג"ה מותר בהנאה אף למאן דס"ל אין בגידין בנו"ט והיינו הך מסקנא דמסקינן אליבא דרי"ג בדף כ"ג וע"ש ברא"ש ולפ"ז י"ל דמש"ה לא רצה הש"ס לאוקמי כר"י דהא אנן ק"ל דאין בגידין בנו"ט וא"כ מהראוי שיהי' ג"כ אסור בהנאה ושוב א"א לאוקמא כר"י דא"כ לא יהי' איסור חמור דדוקא לר"י דס"ל דג"ה מותר בהנאה הוה עולה וש"ה איסור חמור משא"כ למ"ד אין בגידין בנו"ט דהוא ר"ש ולדידיה לא הוה חמור דג"ה אסור בהנאה ולא משמע להש"ס כחלוקו של הרמב"ן ולכך אוקמא כריה"ג וכהאי לישנא דס"ל דמותר בהנאה אבל הך לישנא דס"ל דלריה"ג אסור בהנאה צ"ל באמת דאף למ"ד אין בגידין בנו"ט אפ"ה מותר בהנאה דאל"כ לא יתישבו הפסקים להדדי וכמ"ש הרמב"ן וא"כ שפיר יוכל לאוקמא כמ"ד אין בגידין בנו"ט ואפ"ה מותר בהנאה ושפיר חל על איסור גיד ודו"ק כי קצרתי והמעיין היטב יבין: