ובזה מיושב היטב מה שהתוס' ביבמות הקשו על טריפה דלמה חל על אבמה"ח ותמהתי לעיל דלמה לא תמהו להיפך דלמה לא יחול אבמה"ח על טריפה משום זה ולפמ"ש א"ש דשם ל"ק דכיון דח"ש אסור מה"ת לכך לא חל אבל טריפה על אבמה"ח שפיר הקשו דלמה חל דהא אבמה"ח מצטרף גידין ועצמות בהדי בשר וא"ל דמ"מ ח"ש מותר וטריפה חמור דחזי לאצטרופי ואסור בח"ש דז"א דאם יהיה טריפה באבמה"ח ל"ש ח"ש דכל הטעם דח"ש אסור דחזי לאצטרופי אבל כאן כשיצטרף לכזית יהי' אבמה"ח קדים דאבמה"ח מצטרף גידין ועצמות ושוב לא חל איסור טריפה ע"ז ודו"ק היטב. אברא דעדיין קשה אמאי לר"ל לא חל איסור אבמה"ח על טריפה דהא לדידי' גם בטריפה ח"ש מותר אך נראה דבאמת הקשו התוס' בדף ל"ג דאם נימא דליכא מידי דלישראל שרי ולנכרי אסור א"כ אבמה"ח בחיה ועוף דאינו נוהג בישראל קשה וכתבו דמ"מ אסור משום שחיטה אע"ג דלנכרי משהו בשר גידין ועצמות מצטרף משא"כ לישראל הא ח"ש אסור מה"ת ולר"ל באמת לית לי' האי כללא ע"ש ובאמת שזה דחוק אך לפע"ד נראה דלשיטת הרמב"ם דלב"נ לא ניתנה שיעורים א"כ בלא"ה יקשה דהא לב"נ ל"צ שיעור ולישראל צריך שיעור וצ"ל דח"ש אסור מה"ת וא"כ לר"ל מאי איכא למימר וצ"ל דר"ל באמת יסבור דבאבמה"ח ל"צ שיעור כלל משום ב"נ וא"כ שוב לא קשה דהא הך חומר דב"נ לא ס"ל לר"ל דר"י הוא דס"ל כן וא"כ גם חומר דח"ש ל"ש דז"א רק משום מי איכא מידי ודו"ק: אברא דקשה לפע"ד לפי שיטת התוס' דלר"י לכך ל"ש מי איכא מידי דהרי אסור משום ח"ש א"כ קשה בהא דחלקו בחוץ דפטור מטעם דחידוש הוא דבכל התורה אינו מצטרף גידין ועצמות וקשה טובא דאדרבא מהראוי שיאסר לישראל אף במשהו בשר בלבד דהא לב"נ לא ניתן שיעורין ומי איכא מידי וע"כ דלישראל עכ"פ ח"ש אסור וכיון דנימא חלקו מבחוץ פטור א"כ לא שייך ח"ש באבמה"ח וכמ"ש הפרמ"ג כנ"ל וא"כ שוב לא הוה חידוש כלל דאדרבא למה צריך כלל צירוף כזית והיא קושיא נפלאה ולולא דמסתפינא הייתי אומר דע"כ לא אמרו דחלקו מבחוץ פטור רק במקום שצריך לצירוף כזית הגידין ועצמות בכה"ג חלקו מבחוץ פטור אבל כל שיש כזית מבלעדי הגידין ועצמות לא שייך חלקו מבחוץ ולא קשה הקושיא הנ"ל דעכ"פ שייך ח"ש דחזי לאצטרופי שיהי' כזית מבלעדי הצירוף אך דברי הש"ס לא משמע כן דא"כ מה מקשה לר"ל היאך משכחת לה דלחייב וע"כ הדבר צ"ע ודו"ק:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל א׳ סימן כ״ב (ו׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
