ומ"ש להקשות בהך דשומר אבידה דהוה שומר שכר משום פרוטה דר"י והעוסק במצוה פטור מן המצוה והרי יש ג"כ לאו דלא תאמץ ולא תקפוץ לכך כופין על הצדקה כמ"ש התוס' בכתובות דף נו"ן כבר נשאלתי בזה זה שנים רבות בק"ק דזיקוב מהרב החריף מ' אלי' מרדער נ"י והשבתי אז ואיני זוכר כעת ומצאתי בס' נחלת יעקב מש"ב הגאון מליסא בפ' ראה שהקשה כן וכעת נ"ל בפשיטות דהלאווין דלא תאמץ ולא תקפוץ הוא לחזק המ"ע דצדקה שאסור אף לאמץ את לבבו אבל כל שנפטר מגוף המצוה דצדקה איך שייך הלאוין וז"ב ובזה מיושב מ"ש מעלתו דא"כ לאו דצדקה מושבע ועומד מחמת הלאוין והרי התוס' בשבועות כ"ד הוכיחו דגם על עשה מיקרי מושבע ועומד מהא דאמרו שבועות כ"ה צדקה מיקרי מושבע ועומד ואיך מוכרח דהא י"ל דע"י הלאוין הוא מושבע ועומד ולפמ"ש א"ש דכל דאינו מושבע ועומד מחמת עשה דצדקה שוב ע"י לאווין לא מקרי מושבע ועומד דלאו הוא חזוק להמצוה ודו"ק. והנה השבתי על איזה דברים ויתר הדברים אין הזמן מסכים אף כי ראיתי שטל ילדות עליך בכל זאת הוטב בעיני מאד ויהי ד' בעוזרך ותעלה מעלה מעלה.
שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ג׳ סימן צ״ה (ג׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא קמא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.