שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ג׳ סימן פ״ט

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

בשנת כת"ר חי חנוכה נתחדש אצלי במ"ש הב"ש דאהרן א"צ לכתוב ארון ולפע"ד ז"א דארון לאו גברא הוא כדאמרו בברכות דף מ"ד רק דנשתרבב משם הרן בה"א דהנה התוס' הביאו בשם המדרש דאם קורא לאהרן הרן יצא ע"ש בע"ז דף כ"ב ובטור או"ח סי' קמ"ב וא"כ הי' נקרא הרן וזה שמחלקים בין אם נקרא בקמץ או בפתח והיינו דהרן אם קורא לאהרן הרן ע"כ הי' בפתח אבל ארון לא מצינו כלל ואף דמצינו עוץ וארן אבל זה אינו שם אדם וע"כ לפע"ד דארון נשתרבב משם הרן ועכ"פ יהי' איך שיהיה כל שנשתרבב כן הוה כינוי ועכ"פ לפע"ד היה צריך כן לכתוב כי ארון בקמץ ובוי"ו אינו קיצור מאהרן רק משם הרן שהבליעו האלף וא"כ אחר שבטעות נקרא ארון הי' צריך לכתבו וצ"ע שלא נמצא כלל הערא זו וגם הדין צ"ע ועיין בחבורי שהחילותי שנת ר"ב בדף רט"ז בענין שם ארון.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא קמא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.