שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ג׳ סימן א׳ (ב׳)

והנה בחידושי אמרתי בזה דלרבה לפי מה דמסקינן דרבה אית לי' דרבא וא"ב דאתיוה בי תרי וממדינה למדינה באותה מדינה לפי טעמו של רבה מה"ת בעי קיום דהא כיון דחשש שמא נכתב שלא לשמה דאשכח איש ששמו כשמו וא"כ שוב מה"ת צריך קיום דכל הטעם דקיום מדרבנן לשיטת הש"ך הוא משום דלא נחשד לזייף ולפ"ז כאן באמת לא זייף דהעדים חתמו כדין וא"כ בזה כשיבא ויערער שוב מה"ת צריך קיום וז"ב מאד. ובזה מיושב היטב קושית התוס' דף ג' בהא דאמרינן ולרבה דאמר לפי שאין בקיאין לשמה מאן האי תנא דבעי כתיבה וחתימה לשמה והקשו בתוס' דלפי מה דמסקינן דרבה אית ליה דרבא נימא כר"א וצריך בפנ"כ משום לשמה ובפנ"ח משום שאין עדים מצויים לקיימו ע"ש ולפמ"ש א"ש דאם נימא דלא בעי חתימה לשמה שוב יקשה דלמה צריך בפנ"ח הא מה"ת א"צ קיום ורבה לא סבר לה דרבנן אצריך דרבה ס"ל דמה"ת צריך קיום וכמ"ש וא"כ זה דוקא אם בעי חתימה לשמה א"כ כשיטעון שהוא מאיש אחר שוב לא היה חתימה לשמה ובטל מן התורה אבל אם חתימה לא בעי לשמה שוב א"צ קיום מן התורה דהרי אמר בפנ"ח ועדים לא בעי לשמה ובפרט כשאמר בפנ"כ שוב לא נחשד לזייף חתימת עדים דע"כ נכתב לשם אשה זו ומה"ת דלבעי' קיום מן התורה וע"כ דמשום לשמה חיישי' וחיישינן שמא לא חתמו לשמה וז"ב ובזה מיושב קושית התוס' מ"ש דנקט לשמה טפי מפסולי מחובר וכדומה ובתשובה אחת כתבתי הרבה דברים בזה ולפמ"ש א"ש דדוקא לשמה אבל שאר פסולים לא חיישינן עכ"פ להיות צריך בפנ"ח הא כיון שכתבו שלא במחובר מה"ת לחוש לחתימה ולא יהיה נאמן הבטל לערער אבל לשמה שפיר יהיה נאמן לטעון מזויף דאדרבא כל שכתבו לשם אשה זו שוב יהיה נאמן לטעון על החתימה דכיון שהוא טוען ששלא לשמה כתבו שוב נאמן וצ"ע בזה עכ"פ מ"ש בישוב קושית התוס' הוא נכון ודו"ק.