שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ג׳ סימן פ״ה (ג׳)

אח"כ הגיעני מגלה עפה אודות הגט אשר נכתב בק"ק בושטאטש והנה השבתי לו כדברים האלו מכתבו הגיעני והנה הוא חוזר על הגט אשר סידר המסדר יחזקאל יעקב בן אברהם יהושע דמתקרי אברהם והמתגרשת שנקראת חנציא וכתב הוא חנציה בה"א לבסוף והנה כבר כתבתי בזה וכעת מלתא מני אזדא והתשובה הוא ביד הרב החריף מוהר"א תאומים ני' אבד"ק זבאריש ולא נשאר בידי ההעתק והנה לא בהכפל הענינים יתחזקו הדברים אמנם מ"ש מעלתו שטעמו של המורה הי' דבאמת יש לכתוב דמתקרי כיון שנקרא בשם הזה בפי כל אבל בקריאת שמו כיון שיש ספק אם לכתוב חזקאל כמו שהוא נקרא בפי כל או יחזקאל כמו שנכתב ונקרא לס"ת א"כ לכך השמיט השם לגמרי הנה מאד תמהני על העזות של המסדר הלז שאחר שהב"ש דחה דברי הנ"ש בנקרא שמו שעי' ועולה לס"ת בשם סעדיא דדעת הנ"ש לכתוב דמתקרי ישעי' ודעת הב"ש לכתוב דמתקרי שעי' בלא יו"ד וא"כ כדברי הב"ש בודאי העיקר אחרי שהביא דברי הנ"ש ודחאם ומי משלנו יכריע נגד הב"ש אשר לאורו נסע ונלך ובפרט שהוא עצמו אמר דל"ד לנדון דישעי' עם סעדיא דשם מעריסתו הי' נקרא שעי' וכאן דשמו מעריסתו יחזקאל ודאי יש לכתוב יחזקאל ובאמת שדבריו אינם נראים בזה כמ"ש מעלתו דא"כ מהיכן למד הב"ש לנתנאל סענדיר דכותבין המכונה אלכסנדר ועכ"פ אם כתב שעי' ודאי לא אכפת לן וגם מ"ש דהי' לו ספק אם לכתוב המכונה או דמתקרי וע"כ השמיט לגמרי הנה לא מפני שהוא באוות נפשו שואף רוח גסות והוא מסתפק במה שהב"ש הכריע שיש לכתוב המכונה לא בשביל זה ישמיט השם שנקרא בפי כל וגם אם הי' כותב הב"ש בספר שמות דאחרי שיוצא משם הקדש יוכל לכתוב דמתקרי וא"כ עכ"פ לא הי' לו להשמיט גם בשם חנציא שכתב בה"א גם בזה הגיס לבו בהוראה דהרי בשו"ת בית אפרים הורה כן וכ"כ בזה ומ"ש ראיה משם סאינה דכ' הב"ש דיש לכתוב בה"א אף שהוא ביו"ד ה"א וכן בשם מאליא שכתב בנטע שעשועים דיש לכתוב בה"א והאריך מעלתו בזה בדברים נכונים שאין למדין לשם אמנם ראיתי בדבריו מה שהביא דברי הב"ש בשם לוי שכ' לוי וא"ל לכתוב המכונה לויא והאריך בפירוש הדברים וגם בטיב גיטין האריך בזה והנה בראשית ההשקפה עלה בדעתי ע"פ מה שמצאתי בשו"ת פמ"א ח"ב סי' פ"ח באשה ששמה לביא וקצת חותמין לביה בה"א וכתב הפמ"א דיש לכתוב לביא באלף על שם הכתוב מה אמך לביא וכתב ולא כדעת מקצת שיש לחוש שאביה הי' נקרא לוי ונולדה אחר מיתתו וקראה לוי' דאין תולין נקיבות בזכרים ואזלינן בתר רובא ע"ש ולפע"ד הי' מהראוי לכתוב לויא באלף ובוי"ו ומטעם דיש קורין לביא באלף וה"ה באם קורין לויא בוי"ו דיש לכתוב באלף וא"כ הי' מקום לחוש דלמא נקרא ע"ש נקבה שהיתה נקראת לויא וע"ז כתב הב"ש דא"צ לכתוב לויא עכ"פ מבואר דברי הב"ש ודברי הרש"ל ומיושב קושית מעלתו במה שלא כתב הרש"ל דהוא קיצור השם מלוי כדרכו תמיד ולפמ"ש יש לומר כיון דיש לספק בשם הזה אם הוא יוצא משם הכתוב במקרא מה אמך לביא ששם הוא בבי"ת ואל"ף או משם לוי שהוא בוי"ו וה"א לבסוף וא"כ אינו קיצור השם מלוי לכך כתב שהוא ממש שם לוי ואינו נגזר משם לביא הכתוב במקרא וא"כ לכך אין לכתבו דאל"כ כיון שיש במקרא לשם הזה באופן אחר והכינוי הוא לשני שמות שכתוב במקרא הי' מהראוי לכתוב שם הכינוי כמ"ש בב"ש בכמה מקומות לכך כתב דא"צ לכתוב כן דהוא ממש שם לוי דלא תלי' הזכרים בנקבות ובזה מיושב גם קושיתו השני' דלמה כתב הב"ש שם לויא בוי"ו ואלף לבסוף אחרי שיוצא משם הקודש צריך לכתוב בה"א ולפמ"ש א"ש דבאמת יש לספק אם אולי יוצא משם לביא האמור במקרא ושם הוא באל"ף לבסוף ומה שנקרא בוו"ו הוא לפי הברת המדינות שקורין בוי"ו רפויה במקום שצריך בי"ת כמבואר ברמ"א סי' קכ"ט סל"ד בהג"ה וע"כ נראה לפע"ד ברור דכדבריו כן הוא שצריך לכתוב באלף לבסוף וכן עיקר ואף שביש"ש הגירסא א"צ לכתוב המכונה ליוא לפע"ד כמו שהעתיק הב"ש כן עיקר ועיין בטיב גיטין מ"ש בזה שהעיקר כהב"ש וכגירסתו ודו"ק היטב.