מעשה בשנתרי"א בק"ק בורשטין בא לפני הרב אחד לגרש את אשתו והי' שמו חיים צבי ובפי כל נקרא חיים הירש ושם אביו יעקב ארי' ובפי כל נקרא יעקב ליב דהיינו יעקב בסגול וסידר הרב מוה' יוסף שווארץ ני' הגט חיים צבי דמתקרי חיים הירש ובשם אביו סידר יעקב ארי' המכונה יעקב ליב וע"ז ערער רב אחד ע"ז וכתב דטעה בין בשמות של המגרש ובין בשמות אבי המגרש דחיים צבי הי' צריך לכתוב חיים צבי המכונה הירש דמתקרי חיים הירש ובשם אביו הי' צריך לכתוב יעקב ארי' המכונה ליב דמתקרי יעקב ליב וע"ז האריך מעלתו לבאר הטעמים שלו והנה בשם המגרש ודאי יפה עשה והנה הב"ש סי' קכ"ט ס"ק כ"ד כ' דאם נקרא ב' שמות אחד מהם הוא שם לעז כגון דנקרא משה ליב כותבין משה יהודה המכונה ליב ואין לחוש שמא יאמרו דליב הוא כינוי של שני שמות דמסתמא קאי על מה דסמוך לו אבל הנו"ב מהד"ב חלק אהע"ז סי' קי"ט דעתו שיש לכתוב משה יהודה דמתקרי משה ליב ואף דשם לעז ויש לכתוב המכונה מ"מ כיון דעל שם הקדש יש לכתוב דמתקרי א"כ יש לכתוב דמתקרי גם על שם לעז כיון דאם כתב דמתקרי על מכונה אין חשש ומכונה במקום דמתקרי יש חשש ע"ש וכפי הנראה המערער על הגט רצה לתפוס החבל בשני ראשים לצאת ידי שני הדיעות של הב"ש והנו"ב ע"כ כתב דיש לכתוב חיים צבי המכונה הירש דזה כדעת הב"ש דמתקרי חיים הירש כדעת הנו"ב ובאמת לפע"ד כל המוסיף בזה גורע דלפמ"ש הנו"ב תיכף כשיראו המכונה הירש יסברו שקאי על האדם ואינו מכונה רק הירש לבד ובאמת הוא מכונה גם בשם חיים וא"כ מה יועיל כשיכתבו דמתקרי חיים הירש א"כ אדרבא יהי' לעז גדול דתחלה יראו שאינו מכונה רק בשם הירש לבד ואח"כ יראו שמקרי ג"כ בשם חיים ויהי' שינוי השם גדול ובפרט מה ראה על ככה לשנות מכפי אשר סידר הנו"ב ואחריו כל אדם ימשוך כמ"ש בט"ג וזה לי כמה שנים שאני כתבתי לישב דברי הב"ש ובכ"ז בעת הגיע תור הוראה לא נסור מדברי הנו"ב שכן הסכימו כל האחרונים אמנם מ"ש בשם אביו יעקב ארי' המכונה יעקב ליב הי' לו לכתוב ג"כ דמתקרי ומ"ש מעלתו הטעם משום דשם יעקב נקרא בסגול והי' צריך לכתוב יעקב ביו"ד ולכך כתב המכונה שזה מורה שלא נקרא יעקב רק יעקיב וזה הכינוי דאל"כ הי' ראוי לכתוב דמתקרי הנה באמת שדבר זה טוב לדרשה אבל הקורא בגט לא ירגיש בזה ויחשוב כי יש טעות ובפרט בנ"ד ששם המגרש כתב דמתקרי ובשם אביו כתב המכונה יש לחוש לטעות אמנם לענין להצריך גט שנית הנה באמת הג"פ סי' קכ"ט ס"ק ס"ד רצה לצדד דאם כתב במקום דמתקרי המכונה ג"כ כשר דאין בזה רק משום ותבחר לשון ערומים אך נסוג אחור ממ"ש הב"ח דאם כ' במקום דמתקרי המכונה פסול ובאמת שלפע"ד הי' מקום לומר דדוקא לחלוקו של הב"ח הובא בב"ש ס"ק למ"ד הוא דיש מקום לפסול אבל לדידן אין מקום לפסול כמו שיראה המעיין אך אף אם נימא דיש פסול באם שינה וכתב במקום דמתקרי המכונה הנה באמת דעת עבודת הגרשוני דאם שינה בשם אביו כשר ואף דהכנסת יחזקאל והצ"צ חולקים עליו ועג"פ ס"ק מ"ג סי' קכ"ט דדעת הבעל העיטור ג"כ בשינה שם אביו כשר ואף דכל הפוסקים חולקים עליו בזה ועג"פ ס"ק נ"ד מ"מ זה בשינה בשם עצמו אבל בשינה במקום דמתקרי וכתב המכונה זה ודאי כשר בדיעבד וחלילה חלילה להוציא לעז על הגט הזה ובגוף הדין אי צריך לכתוב יעקב או יעקיב ביו"ד כיון דהוא נקרא בסגול באמת בב"ש משמע דיש לכתוב הכינוי יעקב אם קורין היו"ד בסגול אבל מ"מ א"צ לכתוב היוד כמ"ש בט"ג ס"ק ואו באות יוד ע"כ יפה כתב המכונה יעקב כדי שיהיה הוראה לשם יעקב בסגול ויפה כתב מעלתו וכל כי הני מילי מעליותא לתאמרו משמיה.
שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ג׳ סימן פ״ה
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא קמא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
