שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ג׳ סימן ע״ט (ג׳)

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

בדבר השאלה השני שחבורה תהלים קבצו מעות מחבורה תיקון עירובין ומשאר ב"ב שאינם בני החבורה וכתבו ס"ת ונתנוהו לעזרת בה"כ והיו נוהגים שהיו הולכים אחר תפלת שחרית לעזר' בה"כ לקרות בהס"ת הלז שהוא יפה מאוד וגם אנשי בהמ"ד היו הולכים לקרות בהס"ת הלז וגם בחול היו הולכים לקרות כעת רוח אחרת אתם של החבורה ולא רצו להניח לקרות רק כשיהיה עשרה אנשים מאנשי החבור' ואסרו על אנשים שלא לקרות וע"ז שאל אם יש בכחם כדי לאסור והביא דברי הש"ע סי' רכ"ד ביו"ד ומ"ש הבדק הבית שם ומ"ש בהגהותי והנה יפה כתב בכל מ"ש ואני מוסיף כיון שעל אותם אנשים שהם מבני החבורה שמתפללים בבהמ"ד עליהם בוודאי לא יכלו לאסור שהם מבני החבורה א"כ מתוך שבטל על החבורה בטל על השאר ועיין ביו"ד סי' רכ"ט ס"א ולכאורה רציתי לומר לפמ"ש הקול יעקב הובא בשעה"מ פי"ב מנדרים ה' יו"ד במי שאמר על שתי בהמות שיהיי לעולה ואחת הוא בע"מ כיון דעל הבע"מ לא חל כלל הקדושה ל"ש נדר שבטל מקצתו ועיין בהגהותי שם מ"ש בזה דתלו בשני הטעמים א"כ כאן כיון דעל אנשי החבורה לא הוחל הנדר כלל א"כ ל"ש מתוך שבטל מקצתו וחל האיסור על מי שאינו מבני החבורה אמנם אחר העיון לא דמי דשם על בע"מ א"א לחול הקדושה אבל על אנשי החבורה מצי לחול אם הם מסכימים על האיסור עד שיהי' עשרה מהחבורה וא"כ שפיר מצי לחול וכאן שחל ועכשיו אינם מסכימים א"כ בטל מקצתו ובטל כולו וז"ב ובלא"ה נראה דל"מ לאסור כיון שאותו ס"ת נאה ומהודרת ומצוה מן המובחר לקרות בהס"ת הלז דכתיב זה אלי ואנוהו פשיטא דלא חל כלל הנדר והאיסור ומותרין לקרות. מ"ש שאינו מבין מ"ש בהגהותי סי' צ"ח סקי"א בט"ז לא ידעתי למה לא הבין כל שהי' בו שומן או חלב נעשה כל הקדירה חולבת אף שהיא רק מעט דלא ידעינן כמה בלע וכמו שביאר דו"ז בספרו שם וכן נוהגין כל בעלי הוראה. מ"ש בהשאלה שראובן ושמעון שכרו אקציז ונתן ראובן לשמעון נאמנות לכל מה שיכתוב בפנקס הכנסות והוצאות עכשיו טוען ראובן שנתוודע לו שאנשים אחרים נתנו הקוויטליך ולהם לא נתן נאמנות הנה אם אותן אנשים אינם אנשים נודעים שהם אנשי ביתו של שמעון וכותבים תמיד עסקי שמעון ול"ש לומר דדרכו של רועה לסמוך על ברזילי' בוודאי הוה פשיעה גמורה ומ"ש בשם הרמב"ם מברכו' שהכל ברא לכבודו אחר יוצא האדם ובה"א מצא להיפך הנה אחרי כתבי למעלתו מצאתי בעצמי ג"כ שכפי הנראה מחלק הרמב"ם בין בהמ"ז לברכת נשואין אבל טעם לא ידעתי גם מ"ט שחילק בין בהמ"ז לברכת נשואין וגם מהפוסקים לא נראה כן ומ"ש לענין ברכת יין בפה"ג אי צריך ג' מעל"ע אי די במעל"ע אין לי טענותיו מ"ש אז ואני על משמרתי עומד דהדין דסגי במעל"ע כמ"ש.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא קמא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.