שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ג׳ סימן ע״ז (ב׳)

עזלחכם אחד ע"ד הקשה לך בהא דאמרו בע"ז דף נ"ב היכא נעביד נתברינהו לא תניף עליהם ברזל אמר רחמנא וכו' והקשה לפמ"ש הרב במלמ"ל פ"א מבית הבחירה הלט"ו בשם הרב בעל באר שבע דאיסור דלא תניף עליהם ברזל הוא דוקא באבנים שכבר הוקדשו למזבח אבל באבנים שלא הוקדשו למזבח אין איסור משום לא תניף עליהם ברזל ע"ז ולפ"ז כאן דבאו בה פריצים וחללוה ויצא לחולין וזכו בהו עכו"ם וא"כ אף שיקח אותם אח"כ לגבוה ליכא איסור דלא תניף כיון דבעת הנפה הוא חולין גמורים יפה שאל ומצאתי בישועת יעקב לדו"ז הגאון ז"ל ביו"ד סי' קמ"ו שהעיר בזה והנראה בזה דהנה באמת צ"ב הא דאמרו ובאו בה פריצים וחללוה ופירש"י דכיון שנכנסו גוים להיכל יצאו כלים לחולין וכיון דנפיק לחולין קנינהו בהפקירא ואיך יצא לחולין הא קדושת הגוף אין לו פדיון ואבני מזבח שנפגמו אין להם פדיון לעולם ונגנזים כמ"ש הרמב"ם פ"א מבית הבחירה הלט"ו והוא מהתוספתא וא"כ איך יכלו הנכרים להוציאו לחולין וראיתי בבעה"מ שהרגיש בזה ומחלק דאבני מזבח אינן כלי שרת ממש ויוצא לחולין ע"י פריצי בני ישראל לא ע"י עכו"ם והרמב"ן חולק עליו וכתב דאבני מזבח יש לו דין כ"ש ממש ורק דע"י עכו"ם יוצא לחולין וגזה"כ הוא ע"ש היטב אבל באמת הדבר צ"ב דבמה יהי' אלים כח העכו"ם להפקיע קדושת הגוף שיהי' נעשה חולין איברא דבכלים דאחז אמרו בדף נ"ד ע"ב דע"י מעשה נאסרו ול"מ פדיון ושם הי' ע"י ישראל ובודאי אינו מועיל פדיון וכבר תמה בזה המחנה אפרים בהגהותיו על הר"ן וכבר קדמו בזה הת"ח ועיין בהגהותינו על הרי"ף הנקרא מעשה אלפס בר"ן שם מ"ש בזה וכעת מצאתי בשעה"מ סוף הלכות איסורי מזבח שכתב לישב ע"פ מ"ש התוספו' במנחות ובמעילה דהא דכ"ש אינן נפדין הוא רק מדרבנן משום דל"ש וכל דלא חזי לגבוה שוב מותר לפדותו יעו"ש ולפ"ז כיון דלגבוה אסור בודאי דלא משכחת לה דלתברינהו אסור משום לא תניף ולנסרינהו ג"כ אסור וא"כ שוב יצא לחולין וז"ב וגם בכלים דאחז כיון דאסירי לגבוה יצא לחולין כמ"ש השעה"מ מכ"ש כאן ולפ"ז שפיר אמרו דלתברינהו אסור משום לא תניף וא"ל דכבר יצא לחולין דז"א דאם נימא דל"ש האיסור דלא תניף ויהי' ראוי לגבוה שוב ממילא יהי' אסור משום לא תניף דכל דחזי לגבוה שוב לא מצי לאפרוקי דהרי קדושת הגוף הוא וז"ב. ובזה מיושב היטב קושית הישוע"י שם על הר"ן דכתב להשיג על הרמב"ן והוכיח דאף דנאסר ע"י מעשה של עכו"ם כל דהוה של ישראל אין לו ביטול והביא ראיה מהא דאמרו בדף נ"ד גבי כלים דאחז דע"י מעשה נאסר והרי ע"כ דלא ס"ל להש"ס הסברא דלאו אורח ארעא לאשתמושי בהו הדיוט דאמר בדף נ"ב גבי אבני מזבח דאל"כ אין ראיה דע"י מעשה יכול לאסור דאולי משום דלאו אורח ארעא לאשתמושי בהו וכיון דלא ס"ל סברא זאת א"כ למה נאסרו אבני מזבח וע"כ משום דע"י מעשה נאסרו וקשה א"כ למה לא הי' מועיל ביטול וע"כ דכל שהי' של ישראל לא מהני ביטול ודבריו תמוהים מאד דאכתי יקשה הא כיון דבאו בה פריצים וחללוה שוב הי' של עכו"ם דקני בהפקירא וא"כ ודאי מועיל ביטול דבשל עכו"ם ודאי מועיל ביטול והיא קושיא גדולה על הר"ן ולפמ"ש א"ש דבאמת לא יצא לחולין כלל דהוה כ"ש ורק משום דל"ח לגבוה ואם נימא דיצא לחולין שוב אין איסור משום לא תניף דנעשה חולין מקודם הנפה וא"כ שוב ראוי לגבוה ולא יצא לחולין וכל שלא יצא לחולין שוב הו"ל של ישראל לכך אסור להדיוט דהו"ל ע"ז של ישראל דל"מ ביטול אף דע"י מעשה בא ושפיר הוכיח הר"ן ודו"ק.