שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ג׳ סימן ע״ז

שלום וכ"ט לכבוד הרב המאוה"ג מ' דוב בעריש נ"י אבד"ק צעשינוב. תמול בלילה נמסר לי הספר מכבוד זקינו הגאון מופת הדור מ' ברוך ז"ל נקוב בשם עטרת חכמים אשר שלח לי לדורון מאד שמחתי כי זכה להוציא לאור דברי זקינו אשר הרה וגם ילד בחידושיו הנעימים ישר כחו וחילו והנה קמתי באשמורת לתת עין ולב על דבריו למען יהיה לאות כי עיינתי בדבריו ארשום לו מה שראיתי לאו"ח ס"ד במה שהקשה הרב השואל על דברת הכ"מ בשם הרשב"א דשבת דחויה אצל פקוח נפש כמו טומאה דדחויה וע"ז הקשה מיומא דף מ"ו דאמרו שבת הותרה טומאה דחויה וע"ז כת' הוא דבר מושכל עפ"ד הרמב"ן בת"ה לענין טומאת מת מצוה. והנה תמהני על הגאון שכבר נודע כי היא בקי בכל הספרים ובפרט בשו"ת הראשונים הרי התשב"ץ ח"ג ס' ל"ט הרגיש בזה יעו"ש גם מ"ש הגאון לתרץ הנה גם אני זכיתי בזה בשכבר הימים על קושיות המעיין חכמה וגם הרב השואל הקשה כאן זאת דלמה שחיטת קדשים דוחה יו"ט והא קי"ל דשנים שוחטים זבח אחד ושנים שעשו אין חייבים בשבת ואני אמרתי הא שבת הותרה אצל קרבנות כדאמרו ביומא דף מ"ו וכתבתי בזה דהרי ביומא דף נו"ן מבואר דלענין קרבנות אמרינן דדוחה והבאתי דברי התשב"ץ הנ"ל שכת' דלאו דוקא דוחה רק שהותרה א"כ אין מקום לקושית המעין חכמה הנ"ל. אמנם הא במועדו מרבה שבת וטומאה וא"כ למה בטומאה אינו רק דחויה ובקרבנות הוא הותרה וע"ז כתבתי עפ"י דעת הרמב"ן הנ"ל דקרבנו' דא"א בשבת בלתי לעשות מלאכה שוב הוי הותרה והלאו לא נאמר על זה כעין טומאת מצוה אבל בטומאה אינו רק מקרה א"כ לא הוי רק דחי' וזכיתי לכוון לדעת הגאון והארכתי בזה גם במ"ש להקשות על הטור בס' שכ"ח כ' שלא יתנו לו בשר נבילה כי השבת אצלו הוא כחול לכל מה שיצטרך וא"כ משמע דהותרה ואלו בסי' של"א משמע דסובר כדעת הרז"ה שדוחין את המילה כדי שלא יבא לדחות שבת משמע דאינו רק דחי' ונדחק הגאון ולק"מ לענ"ד דניהו דאינו רק דחי' אבל אטו החולה א"צ רק לשחיטה לבד והרי צריך לכמה מלאכות לבשל וכדומה הרבה מלאכות וא"כ ע"כ שבת הוא כחול לכל מה שיצטרך אבל במילה א"צ רק לחמום המים וגם זה הוא במקרה דנשתקע וא"כ לא דחינן דלא הוה כחול' לכל מה שיצטרך ומדוקדק דברי הטור כן אמרתי בראשית ההשקפה ומצאתי בתשב"ץ סברא זו ושמחתי מאד. גם בחיו"ד ס"ז ראיתי שהקשה דלמה לא תני בחולין דף קט"ז חומר בחלב מבדם דדם שבשלו מותר וכבר קדמו בזה הר"ן בחדושיו לחולין דף כ"ב והביא מזה ראיה דדם שבשלו עובר עליו ולא כזעירי ואני כתבתי דאכתי קשה לזעירי האיך נפרש משנה זו וישבתי דכל הטעם דדם שבשלו אינו עובר עליו דכל שבשלו או מלחו נפיק מכלל דם ואינו ראוי להזאה כדאמרו במנחות דף כ"א וא"כ לא שייך לחשוב בין מקולי דם דזה אינו דם והוא כעין מ"ש הגאון ג"כ.