שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ג׳ סימן ע״ה (ז׳)

והנה במ"ש הט"ז בסי' ע"ג שנחלק עם הדיינים במודה במקצת רק שמרחיב הזמן שאינו חייב אותו מקצת רק לזמן שדעת הדיינים שאינו מקרי מודה במקצת והט"ז כתב דמקרי מודה במקצת והח"ץ מסכים עם הט"ז וכעת ראיתי בב"י חו"מ סי' צ"ט מביא בשם הבעה"ת שער שני דמקרי מודה במקצת בכה"ג ע"ש היטב ודו"ק. ודרך אגב אמרתי לבאר בענין שבועת היסת אי נהגה עוד בימי חכמי המשנה והנה הש"ך חו"מ סי' פ"ז ס"ק למ"ד הביא בשם רש"י פרק כל הנשבעין דאף בימי המשנה נהוג וציינתי בגליון הש"ך דכוונתו לרש"י דף מ"ו ד"ה אלא והבאתי דדברי רש"י סותרים למ"ש בדף מ"ח ובת"ח שם ובב"מ דף כ"ו וב"ב דף ק"ע הרגיש בזה ומחלק היכא דמסתבר טעמו הוא דשייך שבועת היסת אף בימי המשנה ע"ש ולפע"ד נראה חילוק בדרך אחר דהנה שבועת היסת דתיקן ר"נ נחלקו בתו' שבועות דף מ"א וב"מ דף ד' אי שייך דוקא באיכא דררא דממונא או לא ולפ"ז נראה לי ברור דבימי המשנה ודאי עכ"פ לא היה רק באיכא דררא דממונא ולפ"ז יתישבו כל דברי רש"י דכל דאיכא דררא דממונא דכל דהספק בפרעון כמו בהך דחנוני דקיבל פירות ונחלקו על הדינר בזה שייך שבועת היסת אבל בדף מ"ח ע"ב קאי רש"י בכפירת ההלואה לגמרי ל"ש שבועת היסת וכן בהך דב"ב דף ק"ע שם הספק על הפרעון יעו"ש ולכך צריך לברר ובהך דב"מ דף כ"ו כיון שלא היו רק זה לבדו הוה כדררא דממונא כמ"ש התו' בשבועות דף מ"א כעין זה יעו"ש ואם חומה היא נבנה עליו טירת כסף דבזה יתיישב קושית הפ"י בקידושין דף מ"ג דהיאך אמר רב סתם שליח נעשה עד והא לשיטת רש"י דשבועת היסת נתקנה בימי המשנה א"כ נוגעין בעדותן הוו ומ"ש הפ"י דקאי בשטר יפה תמה עליו משכיל אחד דרש"י מפרש שם דקאי על ד"מ ג"כ וגם הא ר"נ אמר בהדיא וכן בד"מ ואח"כ קאמר הש"ס והשתא דתקון רבנן שבועת היסת אלמא דמקודם לא תיקן ויפה תמה ואני תמה ביותר דבמרדכי בקידושין שם ביאר בהדיא דלרבוותא דש"ה נתקנה בימי תנאים א"כ בקידושי כסף אינם נאמנים והוא כדברי הפ"י ולא הרגיש בכל הסוגיא ולפמ"ש כעת א"ש דהנה יש לי ספק לפמ"ש דדוקא בדררא דממונא מתחייב ש"ה בימי המשנה לפ"ז באהדרינהו ללוה יש ספק אי שייך ש"ה דהנה אף דהוא ספק בחזרה מ"מ נראה לפע"ד דזה דוקא במלוה דלהוצאה נתנה שייך לומר דהוה חיוב ודאי וספק בפרעון והוה דררא דממונא אבל בקידושי כסף וכן בד"מ דשלח חוב ע"י שליח הנה השליח אסור להחליף המעות וצריך ליתן אותו מעות דוקא למלוה כמבואר בב"י יו"ד סי' קס"ט ובש"ע שם סט"ז ובא"ה סי' ל"ה בב"ש ס"ק כ"א ובמ"ש בגליון שם וא"כ בכה"ג כיון דהמפקיד אף בעדים א"צ להחזיר בעדים שוב לא מקרי דררא דממונא כל שטענו שהחזרנו ללוה וא"כ ל"ש ש"ה בימי המשנה וז"ב ומיושב כל הקושיות ובזה נלפע"ד לישב הא דהקשה המשכיל בהא דאמרו בשבועות מ"ה דבשכרו שלא בעדים מתוך שיכול לומר לא שכרתיך יכול לומר שכרתיך ונתתי לך שכרך ופירש"י ונאמן בלא שבועה והקשה המרדכי הא צריך לשבע היסת עכ"פ ותירץ דקאי טרם שנתקנה ש"ה ולרש"י בעצמו יקשה הא כבר נתקנה בימי התנאים ולפמ"ש י"ל דאף דשכרתיך ונתתי לך שכרך הוה דררא דממונא אך זה כל שיש עדים ששכרו אבל שלא בעדים כל שהי' יכול לומר לא שכרתיך גם כעת לא מקרי דררא דממונא ומדוקדק לשון מתוך שיכול לומר והיה לו לומר דנאמן במיגו ולפמ"ש א"ש ומכ"ש לפמ"ש הת"ח לחלק דבעינן דבר דמסתבר טעמי' וכאן כל שהיה יכול לומר לא שכרתיך לא מסתבר טעמיה וז"ב כשמש ומצאתי בתוס' בב"ק דף קי"ח שכתבו כסברתי ושמחתי יעו"ש היטב.