שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ג׳ סימן ע״ה (ו׳)

ובזה יש לי לומר במ"ש הב"י סי' ע"ה וכ"ה בש"ע סי' פ"ז דאם אחד צריך לשבע וליטול ויש לו עד המסייע נוטל בלא שבועה ולפמ"ש צ"ל דבכה"ג שמוציא ממון עי"ז אפשר דהוה נגד חזקת ממון ולא האמינה תורה רק לחייב שבועה או לפטור ולא היכא שבא עי"ז ענין ממון וגם במ"ש המרדכי דאם עד מעיד שלוה ראובן משמעון וראובן כופר ותפס שמעון משל ראובן דנוטל בלי שבועה ולפמ"ש ל"ש זאת וגם יש לעיין דהא הו"ל שתי פעולות דבתחלה בא לחייב לראובן שבועה ואח"כ לפטור שמעון מהשבועה ואולי מיירי שכבר תפס שמעון טרם בא העד וצ"ע אח"כ מצאתי בכנה"ג סי' ע"א בהגהת הטור אות י"ז שהביא בשם הרדב"ז ח"א סי' קמ"ט אשר לא נמצא לפנינו במודפסות דהיכא דברור לן דאתי ממון חברו לידו כגון שבועת שומרים אינו ברור אם יכול ע"א לפטור ע"ש והנה קיצר דבריו ולא כתב טעמו ונראה שכוון לחילוקי שכתבתי ובלי ספק ישב כן הרבה ראיות של הרא"ש פ"ק דבשומרין ל"ש ע"א מסייע שיפטור ות"ל זכיתי לכוין לדעת גדול הדור כמותו ובגוף קושית הרא"ש דלמה לא יהי' השואל שאומר שמתה כדרכה עד המסייע לפטור להשוכר משבועה והנה לת"ק דהשואל משלם לשוכר לפע"ד ל"ק כלל דיש לחוש לקנוניא שבאמת נגנבה הבהמה והשוכר יעשה קנוניא עם השואל ובאמת לא ישלם לו כ"כ ויחלקו ביניהם שהשוכר לא יצטרך לשלם ולהשואל אין נפקותא דב"כ וב"כ הוא משלם לר"י דתחזור פרה לבעלים הראשונים א"כ אין השוכר חייב שבועה כלל וא"כ ל"ק קושית הרא"ש וצ"ע.