שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ג׳ סימן ע״א (ב׳)

והנה מדי דברי זכור אזכור מ"ש אא"ז הח"ץ ז"ל סי' סמ"ך בדבר המנורה שיש בה שבעה קנים וע"ג שמנה נרות והורה להיתר ותמהני מאוד דאיך נוכל לחלוק על המהרי"ק והש"ע והאחרונים שקבעו להלכה כדברי המהרי"ק דאף שאינו דומה ממש לאולם אסור וכמבואר בלשון התוס' ומ"ש אא"ז הח"ץ ז"ל דרש"י חולק בהדיא על התוס' שהרי פי' בהדיא בית תבנית ההיכל בשיעור ארכו ורחבו ורומו הנה המהרי"ק הרגיש בזה ומחלק בין בית לאכסדרה דבבית לא מנכר כולי האי ומ"ש הח"ץ דהדבר פשוט דלרש"י אין לחלק בין בית לאכסדרה וגם באכסדרה בעינן שיהיה שוה ממש לאולם הנה מרש"י מנחות דף כ' ל"מ כן שהרי בבית תבנית היכל פירש"י כמו שפירש בע"ז דף מ"ג ואלו באכסדרה כתב רש"י דאכסדרה אין לו רוח רביעית כמו אולם והרי אולם באמת הי' לו גיפופי כמ"ש התוס' וע"כ דאף שאינו שוה ממש לאולם אפ"ה אסור ואף אם נימא דבבית ואכסדרה ושלחן אינו אסור רק אם... וה בשוה ממש להשמשין שבמקדש וכמו שמצאתי בתוס' יומא דף נ"ד ד"ה כרובים ע"ש היינו דוקא בבית תבנית היכל ואכסדרה ושלחן דכל שאינו עושה אותן שוה בשוה במה נודע איפוא כי רוצה לעשות בדמות שמשים וגם בלא"ה לא יוכל אדם לעשות בית ושלחן כלל וע"כ דאינו אסור לעשות רק כמותן ממש וכ"כ התוס' בהדיא שם ועיין ב"ב דף כ"ח דרשב"ג אמר הכל כבנין היכל ומשם מבואר דכל שאינו שוה ממש אף שהוא בדמות היכל שרי וכמ"ש רש"י בע"ז שם אך כ"ז בבית ואכסדרה ושלחן אבל במנורה כל שעושה שבעה קנים פשיטא דאסור דהא המנורה העיקר תלוי בשבעת הקנים ול"ש לומר דאטו לא י,, י' לו מנורה דז"א דהרי כל שאינו שבעה או פחות או יותר שרי רק שבעה אסור וא"כ כל שעושה שבעה קנים אף שיש נרות שמונה מ"מ העיקר תלוי בשבעת הקנים ואני תמה על הח"ץ דלדבריו למה פרט הברייתא של ששה ושל חמשה ושל שמנה עושה אבל של שבעה לא יעשה ולמה לא די במה שאמר כבר מנורה כנגד מנורה כדאמר בבית ואכסדרה ושלחן וא"ל דרצה להורות אף בשל מתכת דא"כ הי' לו לומר מנורה כנגד מנורה אף של מתכת וע"כ דבא להורות דעיקר הקפידא על שבעת הקנים. ומ"ש הח"ץ דמהרי"ק ז"ל מודה דאם שינה בנרות כיון שהן מעכבות וכמו ששנינו במשנתינו שבעה נירותיה מעכבין דשפיר דמי לעשותה בת שמנה נרות לפע"ד נראה דהמעיין במנחות דף כ"ח וברמב"ם פ"ד מבית הבחירה ימצא דשבעה נרות דמעכבים הוא רק משום דהשבעה הנרות הי' על שבעה הקנים ושבעה קנים מעכבין משום דכתיב הוי' בהן ועיקר הקפידא על הקנים לא על הנרות ומה נ"מ דהי' עושה עוד וכל שגוף הקנים היו שבעה אסור כנלפענ"ד ברור ומצאתי בבכור שור להרב בעל תב"ש בחידושיו לר"ה דף כ"ד שהאריך לאסור במנורה אף שאינו כתבנית מנורה ע"ש דכ' דכל שהוא בת שבעה אסור ומדבריו שם ראיה לדין זה ודו"ק ועיין ברא"ם בביאוריו לסמ"ג בהלכות חנוכה שהקשה דהמנורה נטמאה וכתב דהיתה של עץ והקשה המהרש"א בחידושיו לאגדות בשבת דף כ"א דהא גם בשל עץ טמא כיון דהי' לה בית קיבול וכתב די"ל דהי' כבר עשויה ביד אדם אחד עשהו באיסור דכיון דשל עץ כשר לר"י שוב אסור לעשות כן ע"ש ולדברי אא"ז הח"ץ ז"ל משכחת לה בהיתר כגון שיש עליה ח' נרות ואח"כ למנורה לקחו נר אחד ונשאר שבעה ומזה ראיה גם למ"ש התב"ש דעושה בדמות משולש או עגול הכל אסור במנורה אך אני תמה על המהרש"א שכתב דנמצא מה שהי' עשוי כבר מנורה של עץ והרי בש"ס לא משמע כן דהרי אמרו אף של עץ לא יעשה כדרך שעשו בית חשמונאי ופירש"י כשגברו ידם על היוונים והטהרו המקדש עשו של עץ והרי מבואר שלא נמצא מכבר ות"ק דר"י אמר דשפודין של ברזל היו וחיפום בבעץ ועכ"פ מבואר דלא נמצא כלל ומן האמור אני מתפלא על מ"ש המהרש"א בח"א לחולין דף נ"ד ע"ב דלת"ק דר"י עשו משל שברי כלי חרס ובמחכ"ת הדבר מבואר דעשו משפודין של ברזל וגם על המזרחי יש לתמוה דלמה לא כתב שהי' משל ברזל וחיפום בבעץ וכדאמרו בגמרא ומצאתי בפר"ח בהלכות חנוכה סי' תרע"א שהקשה כן על הרא"ם וע"כ דברי הרב מהרש"א תמוהים הם מכל צד ועיין בבכור שור בחידושיו לשבת שם שתמה על המהרש"א כמה תמיהות ולא הרגיש בזה.