שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ג׳ סימן ע״א

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

להרבני המופלג החכם ושלם ני' בדבר המנורות שמציירן בהם פרצופי אדם אם שרי הנה כבר קדמני בזה ראש המדברים המהרי"ט ביו"ד ח"ב סי' ל"ה והנה בחידושי לע"ז הייתי מטייל בדבריו וכעת אמרתי לשום עין על סוף דבריו שכתב להשיג על הרא"ש שכ' להתיר באין כל הצורה שלימה והנה מאד תמהני דאמאי לא הזכיר המהרי"ט מדברי התוס' בע"ז דף מ"ג בד"ה לא תעשון שכתבו ג"כ כהרא"ש דכל שאין פרצוף שלם מותר ולפע"ד הטעם דבאמת אף דעובדין לאברין מ"מ זה כשעשוי תבנית ודמות ע"ז אף שאינו רק פרק מפרקי האיסור ועובדין אותו אבל בצורה שמציירין דבאמת זה אינו רק ציור שמציירים אותו ע"ש הצורה כדמות אדם וא"כ כל שאין פרצוף שלם לא מקרי צורה דהרי רצו לצייר דמות אדם והרי אינו דמות הלז וז"ב מאד ובזה מיושב קושית המהרי"ט שם מהא דמצא תבנית יד ורגל אסורין דמוקי בעומדין על בסיסן הרי דעובדים לאיברים ומכ"ש לפרצוף פנים עם החוטם שזה מקרי צורה ולפמ"ש שאני התם דהוא תבנית יד ורגל ממש ואינו בא לצייר דמות אחר רק שזה ע"ז אבל בציור אינו רק מצייר שזה דומה לאותו אלוה ובזה כל שחסר הצורה אינו מקרי צורה כלל וז"ב וכן נראה מדברי התוס' ביומא נ"ד דחלקו בין ציור לדמות ע"ש ובזה ממילא ל"ק מפרצופין המקלחין מים ששם הוא שם אבר ע"ז בפ"ע ולא ציור שאין בו ממש ומ"ש דמדברי הר"מ מרוטנבורק והר"ן במ"ש לישב הקושיא דל"ל לאסור דמות ד"פ בהדדי אסור ת"ל דאסור משום פרצוף אדם ולא תירצו בפשיטות דאינו דמות אדם ממש ע"כ דלא ס"ל כחילוק הלז ל"ק לפע"ד דבאמת כל הטעם דבעינן פרצוף אדם שלם הוא מהא אר"ה ברי' דר"י דלמדו מדכתיב לא תעשון אותי וא"כ כביכול בעינן שלם אבל להס"ד דילפינן מלא תעשון דמות המשמשים בערום א"כ גם בפרצוף אדם הי' מקום לומר דלא לבעי שלם דהרי ד' פרצופין בהדי הדדי ולא הי' פרצוף שלם דהרי רגלי החיות הן כשל עגל וכמ"ש המהרי"ט ובזה יש לישב קושית הפ"י בר"ה בהא דפריך אלא מעתה פרצוף אדם לשתרי והקשה דאמאי לא פריך בל"ז על הברייתא ולפמ"ש א"ש דהי' מקום לומר דמיירי בפרצוף שלם ולכך מסתבר לאסור באדם יותר מבד' פרצופים ותדע דהרי בחצי פרצוף מסתבר ליה למהרי"ט דאסור באדם יותר מהשאר ומכ"ש בשלם אבל לבתר דחדית ליה דד' פרצופים בהדי הדדי אסור וא"כ ע"כ בחצי פרצוף אסור שאינן בהדדי יותר מחצי פרצוף וכמ"ש בשם מהרי"ט וא"כ שפיר יקשה דא"כ פרצוף אדם לחוד לשתרי דהיינו כשאינו שלם וע"ז משני דבאמת פרצוף אדם ג"כ מותר דנפקא ליה מלא תעשון אותי ומה דאסור בפרצוף אדם הוא בשלם ובזה יש לישב קושית התוס' והקדמונים דל"ל קרא לשמשים שבמרום ת"ל מפרצוף אדם ולפמ"ש א"ש דבזה אינו באמת פרצוף שלם וכמ"ש המהרי"ט ובאמת שזה בכלל תירוץ הקדמונים דה"א דבהדי הדדי מגרע גרע וכמ"ש ודו"ק ועיין בט"ז סי' קמ"א ס"ק ז' בסופו במ"ש להקשות דלשני דפרצוף אדם בעי כולו ובהדי הדדי אסור אף באינו פרצוף שלם וכתב דהי' שלמים במחנה שכינה ומהרי"ט כתב להיפך וקושיתו מיושב דבאמת באדם יותר מסתבר לאסור משאר פרצופים ודו"ק.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא קמא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.