שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ג׳ סימן ס״ח (ב׳)

והנה נסתפקתי בתבע לשנים בפרוטה אי שייך שבועת היסת אי נימא דבתר התובע אזלינן והו"ל פרוטה או בתר הנתבעין אזלינן ולא הוה רק פחות מפרוטה לכל אחד וכגון שלא נעשו ערבין זה לזה ולכאורה רציתי לפשוט מהא דאמרו בירושלמי בקידושין הדא דתימא בשטר אבל בכסף לא וכתבו התוס' דמיירי שם לאחר התקנה והו"ל נוגעין דצריכין לשבע היסת וקשה הא הוה לכל אחד מהעדים פחות מפרוטה וע"כ דאזלינן בתר התובע ועיין בש"ע אהע"ז סי' ל"ה דמבואר דמיירי אף בפרוטה בלבד ולכאורה רציתי לומר דכיון דכל הטעם דנאמנים לומר פרענו למלוה במגו דאהדרינהו ללוה וכיון דבשנים לא אמרינן מגו ורק דכל דנפטרין מממון אמרינן מגו וא"כ כאן דהוה בפרוטה וא"כ כל אחד מגיע עליו פחות משו"פ ושוב ל"ש שבטוח בדבר שבממון וא"כ שוב לא שייך מיגו ובלא"ה אינם נאמנים וא"כ יכול להיות דמיירי אף קודם התקנה ורק דל"ש מיגו אמנם אחר העיון עדיין צריכין אנו לדברי התוס' דמיירי אחר התקנה דבאמת מה דאינם נאמנים לומר פרענו למלוה ככל כ"ה ע"כ משום דכאן הוה פקדון וא"כ צריך שבועת השומרים אף בכ"ה כדאמרינן בב"ק דף ק"ה דכי הוא זה אמלוה הוא דכתיב וא"כ לפ"ז כיון דשבועת שומרין ג"כ צריך שיהיה שני מעין וכמבואר בסי' פ"ח ס"ה בהג"ה לשיטת הרא"ש ודעימיה שוב א"צ לטענת מגו דבלא"ה יש לומר דנאמנים דהא לא הוה שתי כסף ולכך צריך לאוקמא לאחר התקנה ואז אינם נאמנים ובזה יש לפרש דברי הירושלמי דנחלקו שם בזה ור"י ס"ל כיון שהאמינתם התורה הרי אלו נאמנים והדבר תמוה דלאחר התקנה שוב אינם נאמנים ולפמ"ש א"ש דכל דמה"ת א"צ שבועה וא"כ מה"ת א"צ לבא לידי מגו וא"כ שוב יקשה קושית התוספות דלהימן גם אח"כ שתקנו היסת במגו דנאנסו וא"ל דעד הצריך שבועה אינו עד דזה אינו דהא עכ"פ מה"ת הו' עד וא"ל דל"ש מגו בשנים דז"א דהא א"צ כלל למיגו מה"ת דא"צ שבועה כלל בפחות משתי כסף וא"כ עכ"פ מה"ת עדות כשר הוא לענין קידושין ושוב הו"ל תורת עדות והו"ל כמקדש בפני עדים דאינם פסולים רק מדרבנן ובזה מיושב גם מה שהקשה באבני מלואים סי' ל"ה לשטת הראבי' דמפרש הך דר"י דמיירי קודם התקנה א"כ למה לא יהי' נאמן לאידך דפליג שם הא י"ל מגו ולפמ"ש א"ש כיון דמיירי בפרוטה א"כ אין שייך מגו בשנים וס"ל דשבועת שומרין א"צ שתי כסף וס"ל דרבנן תקנוהו אף בפחות משתי כסף וא"כ שוב אין להם מגו ודו"ק היטב כי קצרתי ובתשובה אחת הארכתי כעין זה אם אזלינן בתר המפקיד או בתר השומר לענין שו"פ והבאתי שם דברי זקני הרב הגדול הצדיק מוה' דוב בעריש זצ"ל ע"ש שהארכתי בזה. ודרך אגב ארשום כאן מ"ש על מ"ש המרדכי בסוגיא דשליח נעשה עד וז"ל ולרבותינו שפירשו דגם בימי התנאים תקנו שבועת היסת ע"ש וכוונתו לרש"י ועיין ש"ך סי' פ"ז ס"ק ל"א ובגליון הש"ך שם כתבתי בזה"ל כוונתו לרש"י בשבועות מ"ו ע"א ד"ה אלא ועיין תוס' שם ד"ה בדרבנן ולזה נראה שכיוון רש"י בכתובות ח"י ע"א ד"ה נאמן שכתב בזה"ל מדאורייתא בלי שבועה והוא תימה דמה בעי רש"י לאשמעינן בזה ולפמ"ש א"ש דק"ל לרש"י דאיך שייך נאמן והא בימי התנאים נתקנה שבועת היסת והיאך שייך שנאמן ולזה כתב רש"י דנאמן היינו מדאורייתא דמה"ת א"צ שבועה כלל וז"ב ודו"ק אבל צ"ע על רש"י ותוס' שם בשבועות מ"ח ע"ב ד"ה הא דבימי התנאים לא נתקנה היסת והדברים מוכרחים שם דאל"כ אין מקום לקושית הש"ס שם דהא י"ל דבשאר שני שבוע א"צ לגלגל דהא בלא"ה צריך שבועת היסת מצד הכפירה ולכך נקט בשבועות דל"ש שבועת היסת דא"צ שבועה כלל דהא שביעית משמטתו וה"א דעכ"פ ע"י גלגול יגלגל עליו קמ"ל וצע"ג ע"כ כתבתי על הש"ך זה רבות בשנים וכעת ראיתי ברש"י סנהדרין ב' ע"ב ד"ה הודאות והלואות שכתב ואית דמפרשי הודאות שמודה במקצת והלואות כ"ה ודחה רש"י שם ולכאורה תימה דאיך אפשר לפרש הלואות כ"ה דא"כ למה צריך שלשה ואמאי צריך למעטונהו והא כ"ה א"צ שבועה כלל מה"ת וגם בימי התנאים לא נזכר כלל שבועת היסת ועל מה דנים וע"כ דגם בימי התנאים נתקן שבועת היסת ולכך הוצרך רש"י לדחות מצד אחר מיהו יש לדחות דמ"מ מה שדנין בכ"ה שפטור מממון ומשבועה זה גופא צריך מומחין וע"ז קמ"ל דל"צ מומחין וראיתי בט"ז בחו"מ סי' א' שכתב לפרש דברי י"מ דרש"י דע"כ מיירי בהלואות שכפר ויש עדים דבלי עדים הא לענין שבועת היסת ל"ש כלל מומחין דהא תקנתא דרבנן הוא ובדרבנן ל"צ מומחין כמבואר ביו"ד סי' רס"ז דא"צ מומחין וע"כ בעדים מיירי ובזה האריך דהטור הוכרח לפרש פי' אחר דבא לשלול דלא נימא דגם בלי עדים שבועת היסת בעי ג"כ מומחין ודבריו תמוהים דל"מ להטור א"א לפרש כלל לענין שבועת היסת דאיך שייך דהמשנה מיירי משבועת היסת וגם לרש"י דהמשנה ג"כ מיירי משבועת היסת במחכ"ת אין הכונה שלענין השבועה צריך מומחין רק לענין מה שפטור מלשלם זהו ד"ת וזה בעי מומחין. שוב ראיתי דיש לפרש דברי הט"ז דע"כ לענין שבועה קאי דאל"כ למה באמת ל"צ מומחין דכל הטעם דא"צ מומחין כדי שלא תנעל דלת וא"כ זה שייך כשנתחייב אבל כל שפוטרין אותו ואמרינן דלא לוה מה שייך נעילת דלת ושפיר צריך מומחין וע"כ על מה דמחייבין שבועת היסת קאי אבל אחר העיון ז"א דאטו בשעה שבא לדון יודעין הב"ד אי הוא כ"ה או מודה במקצת וא"כ בשעת קבלת הטענות כל שהוא ד"מ תקנו דל"צ מומחין כדי שלא תנעל דלת וא"כ אף שאח"כ נתברר שהוא כ"ה מ"מ פשיטא דלא נצרך אח"כ ב"ד מומחין כל שכבר הי' בלי מומחין ושייך לעז ועיין בסוגיא דחוששין ללעז ולמ"ד דחוששין ללעז היה מקום לומר דבכל ד"מ צריך מומחין דשמא יהיה אח"כ כופר הכל ובזה צריך מומחין וע"כ דבסתם תקנו דענין ד"מ לא יהי' צריך מומחין וא"כ דברי הט"ז תמוהים ועיין קצה"ח סי' א' מ"ש על הט"ז אבל כ"ז לפירושו של הט"ז אבל דבריו אינם מוכרחים וכמ"ש.